ס.ו.צ. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מתאריך 25.01.16 אשר לא התערבה בהחלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 12.06.15 שקבעה כי דרגת נכותה היציבה של המערערת החל מיום 01.06.15 הנה % 64, וכן ערעור על החלטת הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר, מתאריך 16.05.16 אשר קבעה למערערת דרגת אי כושר בשיעור של 60% לצמיתות בתחולה מיום 01.06.15. 

2.רקע

המערערת ילידת 1965 סובל מליקויים גופניים שונים.

המערערת ביקשה לקבוע את נכותה הכללית בגין הליקויים מהם היא סובלת, וועדה רפואית מדרג ראשון מיום 07.10.14 קבעה לה נכות זמנית בשיעור של 66%, וזאת מיום 01.06.14 ועד ליום 31.05.15, לפי הפירוט הבא –

נכות זמנית בשיעור 30% בגין פיברומיאלגיה לפי פריט ליקוי פריט ליקוי 35(1)(ד) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.

נכות צמיתה בשיעור 10% בגין אנמיה לפי פריט ליקוי 2(א)(ב) לרשימת הליקויים.

 נכות צמיתה בשיעור 10% בגין רניטיס אלרגי לפי פריט ליקוי 69(2)(ב) לרשימת הליקויים.

נכות צמיתה בשיעור 25% בגין הפרעה דכאונית לפי פריט ליקוי 34(ב)(3-4) לרשימת הליקויים.

נכות צמיתה בשיעור 10% בגין כאבי צוואר וגב לפי פריט ליקוי 37(7)(א) לרשימת הליקויים.

נכות צמיתה בשיעור 0% בגין ליקוי שמיעה לפי פריט ליקוי 72(1)(א)(1) לרשימת הליקויים.

נכות צמיתה בשיעור 10% בגין טינטון לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II) לרשימת הליקויים.

בהמשך, בתום הנכות הזמנית שנקבעה, התכנסה ביום 12.06.15 בעניינה של המערערת וועדה רפואית נוספת מדרג ראשון, וזו החליטה להפחית משיעורי הנכות שנקבעו למערערת בתחום הנפשי (בשיעור של 25%), באופן שקבעה את נכותה בתחום זה בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 34(א)(ד) לרשימת הליקויים, ובהתאם קבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 64% בתחולה מיום 01.06.15.

המערערת הגישה ערר כנגד קביעת הדרג הראשון, ובמעמד התכנסות הוועדה לעררים מיום 25.01.16, הודיעה המערערת על סירובה להיבדק מחדש, ובתוך כך טענה כי הערעור הינו אך ורק על טעותה של הוועדה מדרג ראשון מיום 12.06.15 לשנות משיעורי הנכות הצמיתה שנקבעה על ידי הדרג הראשון מיום 07.10.14. הוועדה סירבה לדון בעררה של המערערת, ובהתאם לכך החליטה להשאיר על כנה את קביעת הדרג הראשון מיום 12.06.15.

המערערת ביקשה לקבוע את אי כושרה, ופקיד התביעות קבע כי דרגת אי כושרה של המערערת הינה בשיעור של 60%.

כנגד החלטת פקיד התביעות הוגש ערר, וועדת לעררים לעניין אי כושר מיום 16.05.16 דחתה את הערר.

על החלטותיהן של שתי הוועדות לעררים נסב הערעור שבפני.