התובע, יליד 1978, מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, עו"ד עצמאי במקצועו וכן מנהל בחברת "XXX" שבבעלותו העוסקת בהדפסת פנלים לבנייה קלה (להלן: "החברה").
התובע נפגע באירוע תאונתי בעת נסיעתו בטרקטור -טרקטורון (להלן: "הטרקטור") שברשותו ביום שישי 5.2.2021 (להלן: "התאונה" או "האירוע").
התובע הגיש תביעתו זו להכרה בתאונה שאירעה לו כתאונת עבודה במסגרת עבודתו כמנהל שכיר בחברה שבבעלותו. תביעת התובע למל"ל, הנתבע, נדחתה בהחלטה מיום 18.10.2021 מהטעם שלא הוכיח כי נגרם לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.
ביום 28.3.2023 התקיים דיון מקדמי בפני כב' השופט עמי רוטמן. ביום 19.12.2024 נערך בפניי דיון הוכחות, במסגרתו העידו התובע, בנו – מר א' ב' (להלן: "בן התובע") ומר נתן בן מנחם (להלן: "מר בן מנחם"), עמו נפגש התובע ביום התאונה.
טענות הצדדים
לטענת התובע, ביום האירוע נסע בטרקטור שבבעלות החברה יחד עם בנו, לפגישה עם מר בן מנחם. התובע התכוון לבחון אם הטרקטור מתאים לצרכי העבודה המיועדת וככל שכן, ליתן למר בן מנחם להשתמש בו לצורך עבודת שינוע הפנלים והתקנתם ולסכם איתו את פרטי העסקה המשותפת. לאחר שנסעו בדרך עפר ולאחר שמר בן מנחם והתובע בחנו את איכות הטרקטור לשביעות רצונם, נפגשו בתחנת הדלק לארוחה ולסיכום הפרטים העסקיים.
בעת נסיעתו בחזרה לביתו, התהפך התובע עם הטרקטור עליו נסע ונפגע ותאונה זו מהווה תאונת עבודה מהעבודה לבית, כהגדרתה בחוק.
לאחר התאונה סבל מכאבים בחזה אך חשב כי אלו יחלפו. משהכאבים התעצמו, פנה למחרת לאחר צאת השבת לקבלת טיפול רפואי, אז אובחן כסובל משברים בצלעות ובסטרנום. לתובע אין אינטרס דווקא בקבלת התשלום מהמל"ל שכן פנה בתביעה לחברת הביטוח בה הוא מבוטח. יש לקבל את התביעה ולהכיר בתאונה כתאונת עבודה ולאפשר לו למצות את זכויותיו מול הנתבע לתשלום דמי פגיעה ונכות.
לטענת הנתבע, התובע נסע למעשה לטיול טרקטורונים וארוחה משותפת עם בנו ומכר, לשם התאווררות חווייתית בתקופת הקורונה, ולא לפגישה עסקית. התובע לא הוכיח כי התאונה אירעה במסגרת עבודתו ולא במסגרת חווית אקסטרים של נסיעה בטרקטורון לשם פגישה עם בנו ומכר מהשכונה, או לכל היותר כפעילות נלווית.
התובע נסע על טרקטור יחד עם בנו בן ה-16 ומר בן מנחם התלווה אליהם בטרקטורון נפרד, והשלושה נסעו בדרך לא סלולה ובתוואי הררי ולא בדרך הכביש הראשי, עת הוטל סגר בשל מגיפת הקורונה. התובע לא סיפק הסבר משכנע ומתקבל על הדעת לכך שלמרות שהוא ומר בן מנחם גרים בירושלים בסמיכות הם נסעו עם טרקטורונים לפגישת עסקים בבית שמש מחוץ לירושלים ודווקא בדרך עפר. התובע לא נתן הסבר המניח את הדעת לכך שלא פנה לקבלת טיפול רפואי במועד התאונה.
הנתבע טען כי נפלו בגרסת התובע ועדיו סתירות ואי דיוקים בנוגע לתאונה הנטענת, וכן עלו תהיות ותמיהות באשר לעניינים הבאים: הסיבה לנסיעה בדרך עפר; העובדה כי נסעו בדרך עפר ללא עגלת הנגרר וללא כל משא של פנלים – נסיעה אשר אינה מדמה נסיעת עבודה שגרתית בכביש סלול עם עגלת הנגרר המכילה את המשא; המטרה העיקרית של הפגישה בין הצדדים לא ברורה - האם בדיקת הטרקטור או הפגישה שלאחריה; שנת קניית הטרקטור (2019) למול השנה בה החליט התובע לבדוק אם הטרקטור מתאים לשינוע של פנלים; מהי הסיבה לכך שהתובע לא נסע יחד עם מר בן מנחם על הטרקטור, אותו ביקשו לבדוק לצרכי עבודה ומה היה מקום המפגש של התובע עם מר בן מנחם לצורך הנסיעה המשותפת, כאשר כל אחד מהם הגיע על הטרקטור שלו; בנו של התובע העיד כי לא שמע את תוכן השיחה בין התובע לבין מר בן מנחם; עדותו של מר בן מנחם לעניין ההסכם שנכתב ונחתם על גבי מפית נייר לא היתה אחידה. כמו כן לטענת הנתבע אין קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע לבין התאונה. משכך, יש לדחות את התביעה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.