ב"ל 46043-03-14 ב' ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה ביום 26.1.14 כי דרגת הנכות הרפואית של המערער היא 14.5%.

2.במסגרת הדיון המוקדם בפני כב' הרשמת אפרת קוקה ביום 20.11.14 נרשמו טענות הצדדים בערעור, ונפסק כי יגישו סיכומיהם וההליך יעבור למתן פסק דין על ידי שופט.

3.נוכח החלטה זו והגשת הסיכומים ניתן פסק דין.

העובדות

1. המערער נפגע בתאונת עבודה אשר ארעה ביום 5.11.09 בה נפגע בברך השמאלית ובגב תחתון.

2. התאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה והוגשה תביעה לתביעת נכות מעבודה ביחס לפגיעה אורתופדית ולהפרעה עצבית הגורמת גם להפרעה אורינרית.

3. בתאריך 10.6.10 נבדק המבקש על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון שם נקבעה נכות בשיעור 40% מתאריך 16.12.09 ועד 31.3.2010. נקבעו 20% מיום 1.4.10 ועד 30.11.10. בוועדה זו לא ני דונו ההפרעה העצבית וההפרעה במתן השתן. לא נכח נוירולוג ולא אורולוג.

4. נוכח החמרה, הועלתה דרגת הנכות ל100% מ 1.7.10 ועד 12.8.10.

5. בתאריך 25.11.10 נבדק המערער על ידי ועדה רפואית שקבעה דרגת נכות יציבה של 10% החל מ1.12.10, זאת חרף ההחמרה.

6. בתאריך 8.12.10 נערכה בדיקת CT שהצביעה על שתי פריצות דיסק והגברת הלחץ על שורש העצב. בדיקת אולטרא סאונד שבוצעה ביום 5.12.10 שהצביעה על המצב האורינרי.

7. בתאריך 15.12.10 הוגש ערעור, אשר נקבע בוועדת ערר ב 6.2.11. אולם נוכח ממצאי ה-CT והאולטראסאונד העביר המשיב את המערער למסלול החמרת מצב ולשם כך הופנה לרופא תעסוקתי ונתבקש להגיש טופס על פי תקנה 36.