ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
45766-01-17
25/05/2017
|
בפני השופט:
יוחנן כהן
|
- נגד - |
המערער:
ח.ש. עו"ד אבי רביב
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוהנד זייד
|
פסק דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.11.16 אשר קבעה כי למערער אין החמרה בנושא הטנטון (להלן: "הוועדה").
2.הוועדה התכנסה מכוח פסק דין מיום 12/7/16 בו הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב: "אשר תדון בטענת התובע להחמרה בטנטון, כאשר מובהר לוועדה כי מדובר בטענה להחמרה הנובע מתקופת עבודתו של המערער בשנים 2001 עד 2004, בחשיפה לרעש מזיק. תשומת לב הוועדה כי הנכות בגין ליקוי השמיעה ניתנה החל מיום 14.11.05 ולמעשה, הוכרה החמרה במצב השמיעה (לפני ועדה זו, לא ניתנה נכות בגין ליקוי שמיעה ולא בגין טנטון ולא נקבע בפרוטוקול כי קיים טנטון תמידי)...".
3.מכאן הערעור שלפנינו.
4.טענות המערער בתמצית:
א.טעתה הוועדה בכך שלא התייחסה לתלונות המערער אשר הועלו גם בפניה, בגין הטנטון התמידי ממנו הוא סובל. הוועדה התעלמה מהנחיית פסק הדין מיום 12/7/16 הכולל הנחייה מפורשת לדון בהחמרה בטנטון הנובעת מתקופת עבודתו של המערער בשנים 2001 עד 2004 בחשיפה לרעש מזיק בשים לב כי עובר להגשת ההחמרה, לא ניתנה נכות בגין ליקוי שמיעה ולא בגין טנטון ולא נקבע בפרוטוקול כי קיים טנטון תמידי.
ב.טעתה הוועדה בכך שחזרה על טענה מפרוטוקול קודם מיום 17/6/2014 ואף מפרוטוקול קודם מיום 17/11/2015 וכן מפרוטוקול מיום 15/11/2016.
ג.טעתה הוועדה בכך שלא הסבירה כיצד ייתכן כי יש פגיעה באוזן הפנימית על רקע של חשיפה לרעש הגורם לליקוי שמיעה, שבגינו אף קבעה הוועדה אחוזי נכות, ואילו לעניין הטנטון קובעת הוועדה כי הפגיעה אינה מתאימה לטנטון שמקורו באוזן הפנימית על רקע חשיפה לרעש.
ד.טעתה הוועדה בכך שהגיעה למסקנתה מבלי ששמעה את תלונות המערער לענין הטנטון ומבלי שערכה למערער בדיקה קלינית ולא נימקה בצורה מפורטת ובהירה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה.
ה.טעתה הוועדה בכך שקבעה כי לאור התדרים הנמוכים, ברובם המכריע, המאופיינים בבדיקת מאפייני הטנטון, התובע אינו סובל מטנטון שמקורו באוזן הפנימית.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת