מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני בקשה מטעם הנתבע ל"עיכוב ההליכים" בתיק. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות ונימוקי הם כדלקמן:

1. ביום 26/2/13 התובעת הגישה למל"ל תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה במסגרתה טענה כי ביום 2/6/11 היא מעדה בדרכה לעבודה ונפגעה באיברים שונים בגופה לרבות בגב התחתון.

2. ביום 2.4.13 נמסרה לתובעת הודעת פקיד התביעות כי הפגיעה מיום 2/6/11 הוכרה כתאונת עבודה, ואולם, הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה היו - בגפיים ובמותן ימין בלבד.

3. מאחר שפקיד התביעות לא דחה במפורש את התביעה הנוגעת לגב, עניינה של התובעת הופנה לועדה רפואית, אשר דנה בפגימות השונות, לרבות הפגימה בגב.

4. במקביל, ביום 25/6/13 התובעת פנתה במכתב לפקיד התביעות על מנת שיכיר בפגיעה בגבה בנוסף לפגימות האחורת שהוכרו. ואולם מטעמים שלא הובררו בפנינו הטיפול בפניה התעכב בטרם ניתן לתובעת מענה.

5. בעוד פניתה של התובעת תלויה ועומדת בפני פקיד התביעות, ביקשה התובעת מהוועדה הרפואית כי תפסוק לה נכות בגין הפגימה בגב. בהמשך הדברים הועדה הרפואית וועדת הערר דנו בפגימה בגבה של התובעת והחליטו שלא לפסוק לה אחוזי נכות מעבודה בגין הפגימה הנטענית בגב.

6. לאחר שוועדת הערר החליטה לדחות את התביעה בגין הפגימה בגב (החלטת ועדת ערר מיום 17/12/13), ביום 9/2/14 שבה התובעת ופנתה לפקיד התביעות בעניין ההכרה בפגימה בגב.

7. ביום 18/2/14 ניתנה החלטת פקיד התביעות, הדוחה את התביעה שעניינה הפגיעה בגב.

8. על רקע האמור, כאשר בפועל נדחתה תביעתה של התובעת בשני המסלולים, הן עלי ידי פקיד התביעות והן על ידי הוועדה הרפואית, התובעת פנתה לבית הדין ביום 26/2/14 (תיק עב"ל 52358-02-14).