פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

  1.לפנינו תביעת התובע להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כתאונת עבודה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״), על פי תורת המיקרוטראומה.

2.ביום 28.1.21 הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 22.3.21 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת ריאות, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.״מחלת מקצוע״ היא מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלהבה עקב עבודתו/ עיסוקו במשלח ידו.

• על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך ואשר הביאו למחלת הריאות ממנה אתה סובל.

• מבחינת רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

• מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

  לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה״.

   

  3.לאור דחיית תביעתו הגיש התובע לבית הדין ביום 21.3.22 תביעה על החלטת הנתבע כאמור.

   

  4.הפלוגתאות שנקבעו בתיק הן, כדלקמן: ״התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור אם תוכח, ומחלת הריאות הנטענת וכן סוגיית השיהוי ונפקותה". (החלטת השופטת מרב חבקין מיום 10.6.22).

   

  5.ביום 7.8.22 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה על מינוי מומחה מתחום הרפואה התעסקתית לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הריאות ממנה הוא סובל.

   

  6.ביום 28.1.23 הורה בית הדין על מינויו של ד"ר מריו סקולסקי בתחום הרפואה התעסקתית כמומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה"). העובדות הרלוונטיות שהועברו למומחה הינן:

   

  6.1התובע יליד שנת 1933 עבד במרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) בנחל שורק (להלן – "המעסיק") החל משנת 1955 ועד לשנת 1994 עת פרש לגמלאות.

   

  6.2במהלך שנות עבודתו בממ"ג עסק התובע בשרטוט ותכנון טכנון. פעילותו כללה גם תיאום פיקוח ובקרה על עבודות תשתית שבוצעו ע"י מדורי השירותים הטכניים של ממ"ג (נגרות, מסגרות, פלסטיקה, שרברבות, חשמל, צבע וכו) ועל עבודות התקנה ובינוי שבוצעו ע"י קבלני חוץ.

   

  6.3בנוסף לאמור בסעיף 3.2 לעיל, בשנים 1955-1958 היה חשוף התובע לג'נקלין, טריכלוראטילן ולבורקאס כ- 4 שעות כל יום.

   

  6.4בשנים 1972 ועד לסיום עבודתו היה התובע חשוף לעופרת בזמנים ובתדירויות לא ידועים. עיקר החשיפה היה ללבני עופרת ומיעוטה ליציקת עופרת. בשני המקרים התובע לא עבד באופן ישיר עם העופרת אלא פיקח על העבודה.

   

  6.5התובע עבד תחת מבנים מגג אסבסט בין השנים 1955 – 1994.

   

  6.6מצבו הרפואי בהתאם לתיקו הרפואי.

   

  7.בהתאם לאמור, התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות:

   

  7.1מהו המחלה ממנו סובל התובע בתחום הריאות ?

  7.2האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

  7.3ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

  האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

  7.4ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

   

   

   

  8.בחוות דעתו מיום 7.3.23 השיב ד"ר סקולסקי לשאלות בית הדין, כדלקמן:

  מהי המחלה ממנה סובל התובע בתחום הריאות?

   

  התובע אובחן כסובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית (COPD) , ברונכיטיס כרונית, ברונכיאקטזיות. היה מאושפז בשל החרפות חוזרות של המחלה. על פי הרישומים שעמדו בעת עריכת חוות הדעת, התובע לא עישן.

   

  ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים. 

   

  על פי העובדות שנקבעו על ידי כבוד בית הדין, מר פלוני עבד במרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) בנחל שורק במשך כ-39 שנה (1994 – 1955). במהלך שנות עבודתו היה חשוף לג'ינקלין, טריכלורואתילן ולבוראקס כ-4 שעות כל יום משך כ-3 שנים (1958 – 1955). נחשף לעופרת בזמני. עיקר ובתדירויות לא ידועים משך כ-22 שנה (1994 – 1972). משך כל שנות עבודתו (כ-39 שנה) עבד תחת מבנים מגג אסבסט.

   

  מחד גיסא, כפי שתואר לעיל, רוב הספרות הרפואית העדכנית מצביעה על קשר סיבתי בין חשיפה לממיסים אורגניים, חשיפה לעופרת וחשיפה לאסבסט לבין התפתחות COPD, מחלה ממנה סובל התובע. יש להדגיש כי התובע לא עישן בעבר ולא ידוע כמעשן בהווה.

   

  בנוסף לכך, לא מצאתי במסמכים הרפואיים שעמדו ברשותי סיבות אחרות, לא קשורות לעבודה, אשר עלולות היו לגרום למחלתו הריאתית.

   

  מאידך גיסא, עניין החשיפות אינו מוגדר באופן ברור, הוא נחשף בעבר הרחוק לממיסים אורגניים, נחשף לעופרת באופן אשר אינו ברור לחלוטין. באשר לחשיפה לאסבסט, אכן עבד תחת מבנים מגג אסבסט משך כ-39 שנה. כפי שתואר בספרות, ידוע על קשר בין חשיפה לאסבסט לבין COPD, וזאת בנוסף להשפעה המסרטנת הידוע היטב של האסבסט .

   

  לאור האמור לעיל, הנני סבור כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי של גרימה או החמרה בין עבודתו ארוכת טווח של התובע בממ"ג לבין מחלתו הריאתית.

   

  אי לכך, הנני סבור כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי הריאתי ממנו הוא סובל, או כקשר של גרימה או כקשר של החמרת מצב הליקוי, משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

   

  ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין: העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הלוו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות). 

   

  הנני סבור כי ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי.

   

  ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20%).

   

  הנני סבור כי לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע ("השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20%.

   

   

  9.ביום 3.4.23 הגיש הנתבע בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה; ביום 15.5.23 הגיש התובע בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה. ביום 4.6.23 אישר בית הדין את משלוח שאלות ההבהרה מטעם שני הצדדים, כדלקמן:

   

  שאלות ההבהרה מטעם הנתבע

   

  1.בחוות דעתך הנך מתייחס לקביעת NIOSH כי 15% ממקרי ה-COPD נובעים מחשיפות תעסוקתיות, כגון אבק פחם וסיליקה גבישית. על פי העובדות המוסכמות, התובע לא היה חשוף לאבק פחם או לסיליקה גבישית. לפיכך, האם קביעת NIOSH המצוטטת הינה רלוונטית למצבו של התובע? אנא פרט.

   

  2.בחוות דעתך הנך מצטט את מאמרם של SCHENKER AND JACKOBS משנת 1996 על השפעת החשיפה לממסים אורגניים על מערכת הנשימה. בדומה, הנך מצטט מהמאמר של ALIF ועמיתיו משנת 2019 וכן זה של FARUQUE ועמיתיו משנת 2021 הדנים בממסים ארומטיים והקשר לירידה בתפקודי ריאות. על פי העובדות המוסכמות, התובע לא היה חשוף לממסים אורגניים, אלא לממסים הלוגניים מוכלרים. לאור זאת, במה רלוונטיים המאמרים המצוטטים למצבו של התובע? אנא פרט.

   

  3.בחוות דעתך הנך מתייחס למאמר PETSONK משנת 2002 הדן במחלת האסתמה. במאמר של CAKMAK משנת 2004 דובר על מחלת האסתמה בקרב עובדי מפעל אקדחים. כך גם במאמר של SAYGON משנת 2007. על פי תיקו הרפואי התובע אינו מאובחן כלוקה באסתמה. כמו כן, על פי העובדות המוסכמות, לא עסק התובע בייצור אקדחים.

   

  א. האם חשיפותיו של התובע, על פי העובדות המוסכמות, דומות במידה מספקת לעבודה בייצור אקדחים? אם תשובת המומחה חיובית, נודה לפירוט של דרישות העיסוק הזהות.

   

  ב.לאור האמור לעיל –במה רלוונטיים המאמרים המצוטטים למצבו של התובע? אנא פרט.

   

  4.המומחה מתייחס למאמר של BAGCI משנת 2005 העוסק בעובדי מצברים וצינורות פליטה ותפקודי הריאות שלהם. על פי העובדות המוסכמות, התובע לא עסק בתחום המצברים וצינורות הפליטה.

   

  א. האם חשיפותיו של התובע, על פי העובדות המוסכמות, דומות במידה מספקת לעבודה בתחום המצברים וצינורות הפליטה? אם תשובת המומחה חיובית, נודה לפירוט של דרישות העיסוק הזהות.

   

  ב.לאור האמור לעיל – במה רלוונטי המאמר המצוטט למצבו של התובע? אנא פרט.

   

  5.עבודתם של KHAZDAIR ועמיתיו, אליה הפנתה בחוות דעתך, מתייחסת לתסמינים נשימתיים בקרב אוכלוסייה של עובדים החשופים לעופרת. בבחינת המאמר, עולה כי אוכלוסיית המחקר הייתה עובדים בתחום ייצור הסוללות. על פי העובדות המוסכמות, התובע לא עסק בתחום ייצור הסוללות.

   

  א.האם חשיפותיו של התובע, על פי העובדות המוסכמות, דומות במידה מספקת לעבודה בתחום ייצור הסוללות? אם תשובת המומחה חיובית, נודה לפירוט של דרישות העיסוק הזהות.

   

  ב. לאור האמור לעיל – במה רלוונטי המאמר המצוטט למצבו של התובע? אנא פרט.

   

  6.במאמר של MIJAKOKSI אותו הנך מצטט בחוות דעתך, מדובר בתסמינים נשימתיים בעובדי כורי עופרת-אבץ. על פי העובדות המוסכמות, התובע לא עבד בכור עופרת-אבץ.

   

  א. האם חשיפותיו של התובע, על פי העובדות המוסכמות, דומות במידה מספקת לעבודה כורי עופרת-אבץ? אם תשובת המומחה חיובית, נודה לפירוט של דרישות העיסוק הזהות.

   

  ב. לאור האמור לעיל – במה רלוונטי המאמר המצוטט למצבו של התובע? אנא פרט.

   

  7.בחוות דעתך מצאת לציין כי על פי העובדות המוסכמות, התובע עבד במבנים עם גג אסבסט, בין השנים 1955-1994.

   

  א. האם העובד מוגדר כעובד בחשיפה תעסוקתית לאסבסט לאור תיאור זה?

   

  ב. האם כל אדם העובד/מתגורר תחת גג אסבסט נמצא בסיכון לתחלואה עקב אסבסט?

   

  ג. האם התובע בא במגע ישיר עם אסבסט במסגרת עבודתו (מגע, טיפול או פינוי אסבסט)?

   

  ד. המחקרים של GARRIDO משנת 2010 ושל MOITRA משנת 2020 מתייחסים לעובדים החשופים לאסבסט, לדוגמא עובדים בתחום הבידוד. מה ניתן להסיק ממחקרים אלה על תחלואתם של עובדים שאינם באים במגע ישיר עם אסבסט במסגרת עבודתם?

   

  8.מה פרק הזמן הצפוי, על פי הספרות המקובלת, בין הפסקת החשיפה לממסים לבין התפתחותה של מחלת COPD?

   

  9.האם הגיוני כי התובע פיתח מחלת ריאות הנובעת מחשיפה לממסים, למעלה מ-50 שנים מתום החשיפה?

   

  10.מה פרק הזמן הצפוי, על פי הספרות המקובלת, בין הפסקת החשיפה לעופרת לבין התפתחותה של מחלת ה-COPD?

   

  11.האם הגיוני כי התובע פיתח מחלת ריאות הנובעת מחשיפה לעופרת, כ-25 שנים מתום החשיפה?

   

  12.ב-9.12.2018 פנה התובע למיון עקב דלקת ריאות. שם צוין, כי ידוע שהתובע סובל מברונכיאקטזיות לפי C.T. ובצילום נצפתה הצללה בשדה ריאה שמאלי תחתון.

   

  א.האם ממצאים אלה של ברונכיאקטזיות, יכולים להסביר את מחלת הריאות של התובע?

   

  ב.ככל שתשובת המומחה לסעיף הקודם חיובית, מה המשקל היחסי האפשרי של זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה על מחלת הריאות של התובע?

   

  13.התובע הוגדר כ"סובל מזיהומים ריאתיים חוזרים". על פי ביקור במכון ריאות בשיבא מתאריך 5.2.19 צוין כי "באנמנזה סובל מהשתנקויות וליחה מרובה עד אירועי איבוד הכרה עקב כך. נאמר לו שהסיבה יכולה להיות בקע היאטלי גדול שסובל ממנו וכנראה גורם לאספירצלות ורגורגיטציות". כמו כן, במסמך שחרור רפואי ממחלקה כירורגית אי במרכז רפואי שמיר מתאריך 4/9/2022 צוין כי הוא סובל מדלקות ריאה חוזרות משמאל וכן רפלוקס כרוני בשל בקע סרעפתי.

   

  א.האם קיימת עדות לכך שהבקע הסרעפת נובע מעבודתו של התובע?

   

  ב. האם בקע סרעפתי גדול המלווה באספירציות ורגורגיטציות עשוי להיות גורם למחלת הריאות של התובע?

   

  ג.ככל שתשובת המומחה לסעיף הקודם חיובית, מה המשקל היחסי האפשרי של הבקע הסרעפתי על מחלתו של התובע?

   

  14.התובע לוקה במחלת פרקינסון בעטיה מטופל בתרופות כולל LEVODOPA.

   

  א. האם התייחסת בחוות דעתך לקשר האפשרי בין תרופות ממשפחה זו לבין הפרעה נשימתית בעלת מאפיינים של COPD?

   

  ב. האם ייתכן שמצבו הריאתי של התובע, חלקו או כולו, נובע מטיפול תרופתי זה?

   

  15.האם, לאור האמור לעיל ותשובותיך, חל שינוי בעמדתך בנוגע לכך שקיים קשר סיבתי, בסבירות של מעל, 50% בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל?.

   

  16.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם, לאור האמור לעיל ותשובותיך, חל שינוי בעמדתו של המומחה בנוגע לקיום השפעה משמעותית של עבודת התובע, בשיעור של 20% לפחות, על הליקוי ממנו הוא סובל?

   

   

   

  שאלות ההבהרה מטעם התובע

   

  1.בסעיף 3.2 לתשתית העובדתית מתואר כי עבודת התובע כללה פיקוח, עבודת תשתיות (נגרות, מסגרות, פלסטיקה, שרברבות, חשמל, צבע וכו') – האם נכון שבמסגרת עבודתו זו עשוי התובע להיחשף לחומרים שונים לרבות ממיסים שיש בהם כדי לתמוך בקביעתך כמופיע בחוו"ד?

   

  2.אנא פרט האם חשיפה לתוצרים מעבודת נגרות, מסגרות, פלסטיקה, שרברבות, חשמל צבע ועוד וכמופיע בסעיף 3 לתשתית העובדתית, בעלי פוטנציאל להשפעה על הריאות?

   

  3.האם נכון, כי המחקרים שסקרת בהרחבה בחוו"ד רלוונטיים ותומכים גם בחשיפתו של התובע כמופיע בסעיף 3 לתשתית העובדתית?

   

  4.האם נכון שהגעת למסקנתך בהתבסס על מכלול חשיפתו לגורמי סיכון שונים וכי לא מכון לבודד בהערכת הקש"ס את הגורמים השונים?

   

  5.האם נכון שהתובע החל לסבול משיעול עוד בשנת 2009-2010 והאבחנה של COPD משנת 2012? מצ"ב חומר רפואי – מסומן נספח 1

  10.בחוות דעתו מיום 18.7.23 השיב המומחה את תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם שני הצדדים, כאשר הוא מסכם ומשיב: "עמדתי בנוגע לכך שקיים קשר סיבתי בסבירות שמעל 50% בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל, עומדת בעינה".

  11.ביום 26.11.23 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר ולחילופין בקשה למשלוח שאלות הבהרה נוספות. בהתאם להחלטה מיום 2.3.24 נדחתה בקשת הנתבע למינוי מומחה אחר. אולם, בית הדין נעתר לבקשת הנתבע למשלוח שאלות הבהרה נוספות, כדלקמן:

   

  א.האם המאמרים שציטטת של , schenker and jackobsשל Alif

  ושל Faruque המתייחסים לממסים אורגניים ארומטיים, מתייחסים גם לממסים אורגניים הלוגניים מוכלרים בהם השתמש התובע?

   

  ככל שתשובתך שלילית נא הסבר בבקשה במה המאמרים הנ"ל תומכים בהנחתך כי ההפרעה הנשימתית ממנה סובל התובע נובעת מחשיפה לממיסים הלוגניים.

   

  ב.האם תסכים כי בעת קביעת קשר סיבתי ועוצמתו, יש מקום/ חייבים להתייחס לא רק לגורם אליו נחשף האדם, אלא גם לאופן החשיפה (לדוג'- נדפים, אארוסול או אבק), לדרכי החשיפה (עורית, נשימתית, וכיוצ"ב), לעוצמת החשיפה (יומיומית, לאורך כל היום/לסירוגין, חשיפות תקופתיות או עומס עבודה משתנה), לרמת הקרבה/מגע עם החומר (קרבה לתהליך המקור, מינון הנדסי), לתהליכי העבודה המתבצעים (לדוג' התזה אל מול מריחה)?

   

  אם אינך מסכים, אנא הסבר על מה אתה מסתמך בקביעתך.

   

  ג.האם ניתן לקבוע כי עיסוקו של התובע כפי שמוגדר בעובדות המוסכמות, עם ציון כי היה מפקח על תהליכים אך לא היה מעורב בייצור, דומה לזה של עובדי מפעלים ליצור אקדחים, עבודות מצברים וצינורות פליטה, יצור סוללות וכורי עופרת אבץ (כפי שמוגדרים במאמרים שציטטת), בהתייחס לאופן החשיפה, דרכי החשיפה, עוצמת החשיפה, רמת הקרבה/מגע עם החומר, תהליכי העבודה ועוד? אם כן, נא פרט.

   

  ד.ציינת בפסקת "מפרשת המקרה" כי על פי תיקו התיעוד הרפואי של התובע הנמסר לך ע"י בית הדין, הוא סובל בין היתר מברונכיאקטזיות, בקע היאטלי/סרעפתי גדול וכן מחלת פרקינסון. אם כן, האם בעיות רפואיות אלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על מצבו הריאתי והנשימתי?

   

  ה.הנך מתבקש לעיין בשני המאמרים המצורפים של Peter j kahrilas שפורסם באתר Up- to date pulmonary gajanan s.gaudw ושל Complications of gastro-intestinal reflux in adults manifestations of gastrointestinal reflux disease שפורסם ב- Ann thorac med.

   

  ו.האם תסכים כי על פי שני המאמרים הנ"ל רפלוקס גדול יכול להיות אחת הסיבות המהותיות לגרימת זיהומים חוזרים בדרכי נשימה אצל בן אדם מבוגר (היה בן 79 בעת רישומים הראשונים של זיהומים חוזרים), למחלת ריאה אובסטרוקטיבית ולשיעול כרוני? האם תסכים כי זיהומים אלה יכולים להיות אחת הסיבות העיקריות לגרימת ברונכיאקטזיות, להפרעה רסטריקטבית ולשיעול כרוני אצל התובע, כפי שמוסבר בשני המאמרים הנ"ל?

   

  ז.האם תסכים כי על פי העובדות המוסכמות החשיפה לממיסים אליפטים (מוכלרים) הופסקה בשנת 1958 אחרי חשיפה במשך 3 שנים וכי לא נמצא תיעוד של פתולוגיה נשימתית בשנים אלה וגם לא עד לשנת 2012? האם תסכים כי פער זה (גדול מ- 50 שנה) שולל כל אפשרות של קשר סיבתי בין חשיפה לאותם חומרים ובין הפתולוגיה הנשימתית שתוארה ב 2012?

   

  ח. על פי העובדות המוסכמות לא הייתה בעבודת התובע חשיפה נשימתית לעופרת והוא לא היה חשוף לתהליכי יציקה, או באופן שולי בלבד בעת ביקוריו בתהליכי עבודה. על פי הפרק על שימוש במתכות בספר לימוד של Occupational and environmental medicine 5th j.ladou; Ed 2014.

  (צילום מצ"ב) פורטו תופעות הלוואי של השימוש בעופרת. האם תסכים כי לא נזכרו כלל תופעות בדרכי הנשימה?

   

  ט.האם תסכים כי חוברת המפורסמת על ידי הארגון האירופאי בנושא מחלות מקצוע (מצ"ב החלק המתייחס לעופרת) לא נזכרים כלל סיבוכים נשימתיים לחשיפה לעופרת?

   

  י.האם תסכים כי על פי העובדות המוסכמות הנ"ל עבד מתחת לגג אסבסט אבל שלא צוין כי הגג היה מתפורר או היה ניזוק בצורה שהייתה יכולה לחשוף אותו לסיבי אסבסט. האם תסכים כי לא פורטו בתיעוד הרפואי ממצאים רנטגניים היכולים להעיד על נזק מחשיפה לאסבסט?

   

  י"א.לאור תשובותיך שלעיל, האם תסכים כי לא ניתן לאשר סבירות של 50% לפחות לקשר סיבתי בין הממצאים הקליניים בדרכי הנשימה של התובע לבין עבודתו בעבר? אם אתה סבור אחרת נא הסברך.

  12.בחוות דעתו מיום 26.3.24 השיב המומחה את תשובותיו לשאלות ההבהרה וסיכם את תשובותיו כלדקמן: "לאחר עיון מחדש במסמכים הרפואיים שצורפו על ידי כבוד בית הדין ולאחר שאלות ההבהרה לעיל, הנני מסכים כי לא ניתן לאשר סבירות של 50% לפחות לקשר סיבתי בין הממצאים הקליניים בדרכי הנשימה של התובע לבין עבודתו בעבר. לכן הנני מבקש לשנות את המסקנות שבחוות הדעת בהתאם".

  13.ביום 14.5.25 הגיש התובע בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה ובהתאם להחלטה מיום 16.7.25 התיר בית הדין את משלוח השאלות, כדלקמן:

   

  1.האם נכון שבהתאם לחוות דעתך הראשונה והמחקרים הרבים אותם סרקת הרי שמצאת קשר סיבתי בין חשיפה למימיסים אורגנים, חשיפה לעופרת וחשיפה לאסבסט לבין התפתחות COPD? (נבקש להפנות לעמ' 7 מענה לשאלה 2 לחוות דעתך ה-1).

   

  2.האם נכון שעל פי התשתית העובדתית נחשף התובע 3 שנים למימיסים אורגניים 4 שעות ביום? האם נכון שעל פי המחקרים יש קשר בין חשיפה זו לבין מחלתו?

  3.האם נכון שעל פי התשתית העובדתית נחשף התובע במשך 22 שנה (1994 – 1972) ללבני עופרת ומיעוטה ליציקות עופרת כאשר פיקח על עבודות? האם נכון שעל פי המחקרים שהבאתי יש קשר בין חשיפה זו לבין מחלתו?

   

  4.האם נכון שעל פי התשתית העובדתית עבד התובע תחת מבנים מגג אסבסט במשך כ-40 שנה? האם נכון שעל פי המחקרים יש קשר בין חשיפה לאסבסט לבין מחלתו?

   

  5.האם נכון שבהתאם לחוות דעתך ה-2 מענה לשאלה 7 הרי שקיימת ספרות על הגברת הסיכון שמתגורר תחת גג אסבסט וכי יש שחרור של סיבי אסבסט וחשיפה לאסבסט?

   

  6.האם נכון שעבודת פיקוח תשתיות על עבודות נגרות, מסגרות, פלסטיקה, שרברבות, חשמל, צבע וכו' יכולה להעיד וללמד על חשופה לגורמי סיכון למחלתו של התובע?

   

  7.האם נכון שהעובדה שהתובע לא עישן מגבירה את החשד כי לגורם התעסוקתי קשר למחלתו?

   

  8.האם נכון כפי שקבעת בחוות דעתך הראשונה (עמוד 7) כי אין בתיעוד הרפואי של התובע סיבות אחרות אשר עלולות היו לגרום למחלת הריאות מלבד החשיפה התעסוקתית?

   

  9.האם נכון כי מחלת הריאות התגלתה בשנת 2012 וכי תסמיניה החלו עוד לפני? האם נכון שמחלת הפרקינסון הופיעה לאחר הופעת מחלת הריאות? האם נכון שהבקע הסרעפתי התגלה לאחר שהתגלתה מחלת הריאות? האם נכון שהריפלוקס התגלה לאחר שהתגלתה מחלת הריאות?

   

  10.בבדיקת תפקודי ריאות מיום 06.11.2012 נרשם שהתובע סובל מ- COPD בדרגה בינונית – כמו כן על השאלה "האם נכון שהתובע החל לסבול משיעול עוד בשנת 2009-2010 והאבחנה של COPD משנת 2012" השבת נכון.

   

  10.1.האם נכון שמשמעות גילוי המחלה במצב בינוני ותחילת הסימפטומים עוד בשנת 2009- 2010 משמעותם שמחלת ה- COPD קיננה בגופו עוד קודם למועד הגילוי הרשמי?

   

  10.2האם נכון שפגימות שהופיעו לאחר הופעת ה- COPD אינן רלוונטיות לשאלת הקש"ס – כלומר מאחר שהופיעו לאחר גילוי / הופעת הסימפטומים של ה- COPD הפגימות המאוחרות אינן רלוונטיות עת בוחנים את הגורמים שהשפיעו על גרימת המחלה הבסיסית?

   

  10.3האם נכון שבקביעתך לפיה לעבודתו של התובע השפעה משמעותית על מחלתו – אין משמעות הדבר שהעבודה היא גורם ההשפעה היחידי, כלומר קביעה בדבר קיומה של השפעה משמעותית של העבודה מותירה, מטעמי זהירות, מקום לגורמים נוספים, ככל שקיימים כאלו, זאת מבלי לשלול השפעת התעסוקה?

   

  מצ"ב תיעוד רפואי לפיו ביום 06/11/2012 בדיקת תפקודי ריאות עולה כי התובע סובל מ- COPD בחומרה בינונית, מסומן נספח 1.

  מצ"ב תיעוד רפואי לפיו ביום 23/12/12 התגלה בקע סרעפתי ורפלוקס, מסומן נספח 2.

   

  11.בתשובותיך לשאלות הבהרה 17-19 מיום 18/07/2023 התייחסת שעבודתו של התובע בכל השנים רלוונטיות ותומכות בחוו"ד, על כן נכון ששאלה המבקשת למקד ולבודד חשיפה ב-3 שנים בלבד אינה תואמת את חשיפתו של התובע כעולה מהתשתית העובדתית וכעולה מחוות דעתך?

   

  12.האם נכון שמהתשתית העובדתית שבמסגרתה נכתב ש"...היה התובע חשוף לעופרת..." ניתן ללמוד כי התובע נחשף לעופרת? וקביעה כי לא נחשף מהווה חריגה מהתשתית?

   

  13.ה- NIOSH ציין ש-15% ממקרי ה- COPD נובעים מחשיפות תעסוקתיות. האם נכון שנוכח חווה"ד הקובעת קש"ס והשפעה משמעותית אפשר לומר שעניינו של התובע הינו אחד מאותם 15% או לפחות מקרה בו יש שילוב של השפעה תעסוקתית משמעותית יחד עם השפעה של גורמים אחרים?

   

  14.האם נכון כי לאור כל האמור לעיל, הספרות הרפואית הענפה התומכת בקשר סיבתי בין חשיפתו התעסוקתית של התובע למחלתו ולאור העובדה כי התובע לא עישן וכי אין גורמי סיכון אחרים – האם נכון לומר כי במקרה דנן יש קש"ס בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו וכי מדובר בהשפעה של 20%?

  14.בחוות דעתו מיום 22.7.25 השיב המומחה לשאלות בית הדין, כדלקמן:

  1.האם נכון שבהתאם לחוות דעתך הראשונה והמחקרים הרבים אותם סרקת הרי שמצאת קשר סיבתי בין חשיפה לממיסים אורגנים, חשיפה לעופרת וחשיפה לאסבסט לבין התפתחות COPD? (נבקש להפנות לעמ' 7 מענה לשאלה 2 לחוות דעתך ה-1).

   

  בחוות דעתי מתאריך 7.3.2023, צוין: "מחד גיסא, כפי שתואר לעיל, רוב הספרות הרפואית העדכנית מצביעה על קשר סיבתי בין חשיפה לממיסים אורגניים, חשיפה לעופרת וחשיפה לאסבסט לבין התפתחות COPD, מחלה ממנה סובל התובע. יש להדגיש כי התובע לא עישן בעבר ולא ידוע כמעשן בהווה". תשובה חיובית.

   

  2.האם נכון שעל פי התשתית העובדתית נחשף התובע 3 שנים למימיסים אורגניים 4 שעות ביום? האם נכון שעל פי המחקרים יש קשר בין חשיפה זו לבין מחלתו? 

   

  בעובדות שנקבעו על ידי בית הדין צוין כי בשנים 1955-1958 היה חשוף התובע לג'ינקלין, טריכלורואתילן ולבוראקס כ-4 שעות כל יום.

   

  בחוות דעתי מתאריך 7.3.202 צוין: "מאידך גיסא, עניין החשיפות אינו מוגדר באופן ברור, הוא נחשף בעבר הרחוק לממיסים אורגניים, נחשף לעופרת באופן אשר אינו ברור לחלוטין. באשר לחשיפה לאסבסט, אכן עבד תחת מבנים מגג אסבסט משך כ-39 שנה. כפי שתואר בספרות, ידוע על קשר בין חשיפה לאסבסט לבין COPD, וזאת בנוסף להשפעה המסרטנת הידוע היטב של האסבסט". אין לי מה להוסיף לאמור בחוות הדעת.

   

  3.האם נכון שעל פי התשתית העובדתית נחשף התובע במשך 22 שנה (1994 – 1972)  ללבני עופרת וליציקות עופרת כאשר פיקח על עבודות? האם נכון שעל פי המחקרים שהבאתי יש קשר בין חשיפה זו לבין מחלתו? 

   

  בעובדות שנקבעו על ידי בית הדין צוין כי בשנים 1972 ועד לסיום עבודתו היה התובע חשוף לעופרת בזמנים ובתדרויות לא ידועים. עיקר החשיפה היה ללבני עופרת ומיעוטה ליציקת עופרת. בשני המקרים התובע לא עבד באופן ישיר עם העופרת אלא פיקח על העבודה. בין השנים 1955-1994 התובע עבד תחת מבנים מגג אסבסט. אין לי מה להוסיף לעובדות אלה. בחוות דעתי צוין: "מחד גיסא, כפי שתואר לעיל, רוב הספרות הרפואית העדכנית מצביעה על קשר סיבתי בין חשיפה לממיסים אורגניים, חשיפה לעופרת וחשיפה לאסבסט לבין התפתחות COPD, מחלה ממנה סובל התובע. יש להדגיש כי התובע לא עישן בעבר ולא ידוע כמעשן בהווה.

   

  בנוסף לכך, לא מצאתי במסמכים הרפואיים שעמדו ברשותי סיבות אחרות, לא קשורות לעבודה, אשר עלולות היו לגרום למחלתו הריאתית.

   

  מאידך גיסא, עניין החשיפות אינו מוגדר באופן ברור, הוא נחשף בעבר הרחוק לממיסים אורגניים, נחשף לעופרת באופן אשר אינו ברור לחלוטין. באשר לחשיפה לאסבסט, אכן עבד תחת מבנים מגג אסבסט משך כ-39 שנה. כפי שתואר בספרות, ידוע על קשר בין חשיפה לאסבסט לבין COPD, וזאת בנוסף להשפעה המסרטנת הידוע היטב של האסבסט.

   

  לאור האמור לעיל, הנני סבור כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי של גרימה או של החמרה בין עבודתו ארוכת טווח של התובע בממ"ג לבין מחלתו הריאתית.

   

  אי לכך, הנני סבור כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי הריאתי ממנו הוא סובל, או כקשר של גרימה או כקשר של החמרת מצב הליקוי, משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים".

   

  אין לי מה להוסיף לאמור בחוות הדעת.

   

  4.האם נכון שעל פי התשתית העובדתית עבד התובע תחת מבנים מגג אסבסט במשך כ-40 שנה? האם נכון שעל פי המחקרים יש קשר בין חשיפה לאסבסט לבין מחלתו? 

   

  בעובדות שנקבעו על ידי בית הדין צוין כ בין השנים 1955-1994 התובע עבד תחת מבנים חגג אסבסט. נא ראה תשובה לשאלה 3 לעיל. אין לי מה להוסיף לזה.

   

  5.האם נכון שבהתאם לחוות דעתך ה-2 מענה לשאלה 7 הרי שקיימת ספרות על הגברת הסיכון שמתגורר תחת גג אסבסט וכי יש שחרור של סיבי אסבסט וחשיפה לאסבסט? 

   

  בתשובה לשאלה 7 ב' צוין "קיימת ספרות על הגברת הסיכון לסרטן נשימתי אצל אנשים המתגוררים תחת גג אסבסט ממנו יש שחרור של סיבי אסבסט וכן קיימת חשיפה לסיבי אסבסט".

   

  6.האם נכון שעבודת פיקוח תשתיות על עבודות נגרות, מסגרות, פלסטיקה, שרברבות, חשמל, צבע וכו' יכולה להעיד וללמד על חשופה לגורמי סיכון למחלתו של התובע?

   

  לצערי השאלה לא מובנת, לכן אין באפשרותי לענות.

   

  7.האם נכון שהעובדה שהתובע לא עישן מגבירה את החשד כי לגורם התעסוקתי קשר למחלתו? 

   

  נכון.

   

  8.האם נכון כפי שקבעת בחוות דעתך הראשונה (עמוד 7) כי אין בתיעוד הרפואי של התובע סיבות אחרות אשר עלולות היו לגרום למחלת הריאות מלבד החשיפה התעסוקתית? 

   

  אכן, בחוות דעתי צוין: בנוסף לכך, לא מצאתי במסמכים הרפואיים שעמדו ברשותי סיבות אחרות, לא קשורות לעבודה, אשר עלולות היו לגרום למחלתו הריאתית.

  9.האם נכון כי מחלת הריאות התגלתה בשנת 2012 וכי תסמיניה החלו עוד לפני? האם נכון שמחלת הפרקינסון הופיעה לאחר הופעת מחלת הריאות? האם נכון שהבקע הסרעפתי התגלה לאחר שהתגלתה מחלת הריאות? האם נכון שהריפלוקס התגלה לאחר שהתגלתה מחלת הריאות? 

   

  מחלות אלה לא נדונו בחוות הדעת. נתבקשתי על ידי בית הדין לחוות את דעתי על הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע ("התובע אובחן כסובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית (COPD), ברונכיטיס כרונית, ברונכיאקטזיות"), ולא לדון על כל המחלות מהן הוא סובל או סבל.

   

  10.בבדיקת תפקודי ריאות מיום 06.11.2012 נרשם שהתובע סובל מ- COPD בדרגה בינונית – כמו כן על השאלה "האם נכון שהתובע החל לסבול משיעול עוד בשנת 2009-2010 והאבחנה של COPD משנת 2012" השבת נכון.

   

  10.1האם נכון שמשמעות גילוי המחלה במצב בינוני ותחילת הסימפטומים עוד בשנת 2009- 2010 משמעותם שמחלת ה- COPD קיננה בגופו עוד קודם למועד הגילוי הרשמי?

   

  אינני מומחה למחלות ריאות, לכן אינני מוסמך לענות לשאלה זו.

   

  10.2.האם נכון שפגימות שהופיעו לאחר הופעת ה- COPD אינן רלוונטיות לשאלת הקש"ס – כלומר מאחר שהופיעו לאחר גילוי / הופעת הסימפטומים של ה- COPD הפגימות המאוחרות אינן רלוונטיות עת בוחנים את הגורמים שהשפיעו על גרימת המחלה הבסיסית? 

   

  נכון.

  10.3.האם נכון שבקביעתך לפיה לעבודתו של התובע השפעה משמעותית על מחלתו – אין משמעות הדבר שהעבודה היא גורם ההשפעה היחידי, כלומר קביעה בדבר קיומה של השפעה משמעותית של העבודה מותירה, מטעמי זהירות, מקום לגורמים נוספים, ככל שקיימים כאלו, זאת מבלי לשלול השפעת התעסוקה?

  מצ"ב תיעוד רפואי לפיו ביום 06/11/2012 בדיקת תפקודי ריאות עולה כי התובע סובל מ- COPD בחומרה בינונית, מסומן נספח 1.

  מצ"ב תיעוד רפואי לפיו ביום 23/12/12 התגלה בקע סרעפתי ורפלוקס, מסומן נספח 2.

   

  עיינתי בחוות דעתי לשאלה מס' 2 של בית הדין, דהיינו "האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום של קשר סיבתי בין השניים".

  משאלה זו ניתן להבין כי יכולים להיות גורמים אחרים אשר השפעתם פחותה מ-50%.

   

  11.בתשובותיך לשאלות הבהרה 17-19 מיום 18/07/2023 התייחסת שעבודתו של התובע בכל השנים רלוונטיות ותומכות בחוו"ד, על כן נכון ששאלה המבקשת למקד ולבודד חשיפה ב-3 שנים בלבד אינה תואמת את חשיפתו של התובע כעולה מהתשתית העובדתית וכעולה מחוות דעתך? 

   

  לצערי השאלה אינה מובנת. אין באפשרותי לענות לשאלה זו.

   

   

  12.האם נכון שמהתשתית העובדתית שבמסגרתה נכתב ש"...היה התובע חשוף לעופרת..." ניתן ללמוד כי התובע נחשף לעופרת? וקביעה כי לא נחשף מהווה חריגה מהתשתית?

   

  אכן הנני סבור כי נכון שמהתשתית העובדתית שבמסגרתה נכתב ש... היה התובע חשוף לעופרת..." ניתן ללמוד כי התובע נחשף לעופרת.

   

  13.ה- NIOSH ציין ש-15% ממקרי ה- COPD נובעים מחשיפות תעסוקתיות. האם נכון שנוכח חווה"ד הקובעת קש"ס והשפעה משמעותית אפשר לומר שעניינו של התובע הינו אחד מאותם 15% או לפחות מקרה בו יש שילוב של השפעה תעסוקתית משמעותית יחד עם השפעה של גורמים אחרים? 

   

  תשובה חיובית.

   

  14.האם נכון כי לאור כל האמור לעיל, הספרות הרפואית הענפה התומכת בקשר סיבתי בין חשיפתו התעסוקתית של התובע למחלתו ולאור העובדה כי התובע לא עישן וכי אין גורמי סיכון אחרים – האם נכון לומר כי במקרה דנן יש קש"ס בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו וכי מדובר בהשפעה של 20%? 

   

  בחוות דעתי צוין כי " הנני סבור כי לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20%". אין לי מה להוסיף לאמור בחוות דעתי.

   

  15.ביום 9.9.25 הגיש הנתבע בקשה נוספת למינוי מומחה נוסף/אחר. בהתאם להחלטה מיום 26.12.25 נדחתה הבקשה, בין היתר לאור הנימוקים כדלקמן:

  "בעניינו, לאחר ששקלתי בכובד ראש את בקשת הנתבע – הבקשה למינוי מומחה נוסף/אחר – נדחית.

  בהקשר זה אציין, כי אין בחוות הדעת של המומחה ובתשובות לשאלות ההבהרה פגם גלוי הנראה לעין המצדיק פסילת חוות הדעת ועל פני הדברים חוות הדעת מפורטת מאוד והמומחה השיב לכל שאלות בית הדין והצדדים. כמו כן לא נראה שהמומחה התבצר בעמדתו. נהפוך הוא: העובדה שהמומחה דווקא שינה את מסקנותיו (פעמים) מצביעה כי הוא אינו נעול בעמדתו.

  מעבר לכך, אני נותן בהחלטתי זו משקל חשוב לותקו של התיק ולגילו של התובע (יליד 1933) וסבור שמינוי מומחה נוסף יסרבל את ההליך ויגרום להארכתו בחודשים רבים. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שעסקינן בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי יש מקום לשים סוף להליך המשפטי".

  16.הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

  טענות הצדדים

  17.התובע מבקש לאמץ את חוות דעת המומחה שקבע קשר סיבתי בין חשיפת התובע לחומרים מזיקים למחלתו. המומחה ציין כי אין לתובע גורמי סיכון אחרים ושלל כל קשר בין מחלות אחרות לבין מחלת הריאות. המומחה סיכם כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה משמעותית על הליקוי ממנו סבל.

   

  18.עוד מציין התובע, כי מדובר במומחה בעל מעמד מקצועי יוצא דופן – הרופא הראשי לשעבר של המל"ל אשר זכה להכרה במקצועיותו. שינוי עמדתו בחוות הדעת אינו פגם בחוות הדעת אלא משקף את בחינת הדברים באופן יסודי.

   

  19.לפיכך ובהתאם לחוות הדעת של המומחה – יש להכיר במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה.

   

   

   

   

   

  20.לטענת הנתבע במקרה זה קיימת הצדקה עובדתית ו/או משפטית יוצאת דופן לסטות מקביעותיו של המומחה הרפואי בחוות דעתו לרבות במענה לשאלות ההבהרה. הנתבע מציין כי אומנם המומחה הרפואי הינו יועץ לבית הדין אולם חוות דעתו מהווה חלק מן הראיות ואין חוות הדעת מחייבת את בית הדין והקביעה מסורה לבית הדין בלבד.

   

  21.הנתבע מוסיף ומציין, כי במקרה זה המומחה לא היה לעזרה לבית הדין ולא ניתן לקבוע את גורלה של התביעה על בסיס חוות דעתו, זאת מאחר שהמומחה שינה את קביעותיו מספר פעמים ולא ניתן להסתמך על חוות דעתו. בנוסף, אין בקביעת המומחה "לא ניתן לשלול" כדי לקבוע קשר סיבתי, שכן הלכה פסוקה כי על מנת להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין התאונה או מחלת מקצוע – אין די בחוות דעת המנוסחת בלשון "עלול" או "יתכן", או בקביעת המומחה "לא ניתן לשלול" שכן בכך לא הורם נטל ההוכחה המוטל על התובע.

   

  22.לפיכך בית הדין מתבקש לסטות מקביעותיו של המומחה הרפואי ולדחות את התביעה.

  דיון והכרעה

  23.הלכה הפסוקה היא כי:

  "אין המומחה- היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליהם בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים"

  (דב"ע לו/8/0 סימון דוידוביץ –המוסד לביטוח לאומי, פד"כ 374).

  24.מעיון בחוות הדעת של המומחה מיום 7.3.23 עולה, כי המומחה קובע שהתובע סובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית (COPD), ברונכיטיס כרונית, ברונכיאקטזיות. המומחה מציין שלא ניתן לשלול קשר סיבתי של גרימה או החמרה בין עבודתו ארוכת טווח של התובע בממ"ג לבין מחלתו הריאתית. ובמילותיו של המומחה – "אי לכך, הנני סבור כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי הריאתי ממנו הוא סובל, או כקשר של גרימה או כקשר של החמרת מצב הליקוי, משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים". המומחה מוסיף ומציין בחוות דעתו כי מחלתו של התובע נגרמה לפי תורת המיקרוטראומה: "הנני סבור כי ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי" וסיים את חוות דעתו בקביעה "הנני סבור כי לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע ("השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20%".

   

  25.על עמדתו זו חזר ד"ר סקולסקי גם במענה לשאלות ההבהרה הרבות שנשאלו על ידי הנתבע (חוות דעת מיום 18.7.23 שהוגשה לנט ביום 16.10.23). המומחה מציין כי "עמדתי בנוגע לכך שקיים קשר סיבתי בסבירות שמעל 50% בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל, עומדת בעינה".

   

  26.ביום 26.3.24 התקבל מענה של המומחה לסבב נוסף של שאלות הבהרה שנשאלו על ידי הנתבע. במסגרת תשובותיו של המומחה חזר בו המומחה מהקביעה לעניין קשר סיבתי בין מחלת התובע לעבודתו: "לאחר עיון מחדש במסמכים הרפואיים שצורפו על ידי כבוד בית הדין ולאחר שאלות ההבהרה לעיל, הנני מסכים כי לא ניתן לאשר סבירות של 50% לפחות לקשר סיבתי בין הממצאים הקליניים בדרכי הנשימה של התובע לבין עבודתו בעבר. לכן הנני מבקש לשנות את המסקנות שבחוות הדעת בהתאם".

   

   

  27.בעקבות שינוי מסקנתו של המומחה הועברו למומחה שאלות הבהרה מטעם התובע. בחוות דעתו מיום 22.7.25 אישר המומחה בשנית את הקשר הסיבתי בין חשיפות התובע לחומרים מזיקים לבין מחלתו. המומחה מציין, "אי לכך, הנני סבור כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי הריאתי ממנו הוא סובל, או כקשר של גרימה או כקשר של החמרת מצב הליקוי, משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים". עוד ציין המומחה "הנני סבור כי לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20%". אין לי מה להוסיף לאמור בחוות דעתי".

   

  28.חרף טענות הנתבע בסיכומים, מצאנו שקביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין. הפסיקה קבעה כי הגם שבית הדין אינו כבול לה, סטייה מחוות דעתו של המומחה הרפואי תיעשה במקרים בהם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן [ולעניין זה ראה ס' אדלר, "מומחים יועצים-רפואיים בבתי דין לעבודה, "המשפט", כרך ב' 199, 1994; דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם בנבו] מיום 26.2.1997; ר' דב"ע לו-0/8 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374; דב"ע נא/191-0 המוסד לביטוח לאומי - יוסף נחתום, פד"ע כ"ד, 89; דב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)].

   

  29.על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק [עב"ל 110/98 זאב מנדל – המוסד לביטוח לאומי (22.8.09); עב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ' המוסד לביטוח לאומי (18.5.03)].

   

   

   

   

  30.בעב"ל 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.05) (להלן: "עניין ביקל") נפסק:

   

  "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

   

  מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

   

  אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין..."

   

  ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

   

  "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)".

   

  31.בענייננו, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה אשר סבור כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתו של התובע לחומרים במסגרת עבודתו לבין מחלת הריאות ממנה הוא סובל וכי יש לעבודתו השפעה משמעותית על ליקוייו. המומחה השיב לשאלות באופן ענייני והתייחס לכל שאלות ההבהרה שהועברו אליו בפירוט רב.

   

  32.אנו ערים לכך שהמומחה שינה את קביעתו בין חוות הדעת השלישית לרביעית, אולם אנו לא סבורים כי עובדה זו מצדיקה לסטות מקביעותיו של המומחה. העובדה שהמומחה דווקא שינה את מסקנותיו מצביעה כי הוא אינו נעול בעמדתו.

   

  33.לפיכך, ושעה שעסקינן בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי של תובע מבוגר מאוד (מעל לגיל 90) אנו סבורים שיש לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי ולקבל את התביעה. בהקשר לזה נזכיר, כי גם אם ישנו ספק - ההלכה הפסוקה קובעת שככל שקיים ספק בהליך של ביטחון סוציאלי, הספק פועל לטובת המבוטח (בר"ע 164/09 יהודה בן שוהם נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], 22.10.09). כמו כן, ראו: פסק דין אלברט סולטן (עב"ל 1055/02 אלברט סולטן נ' מוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.2.04).

  34.לפיכך, אנו סבורים שיש מקום במקרה דנן לנהוג בגישה המטיבה עם המבוטח (התובע) ולקבל את התביעה ולהכיר בכך שקיים קשר סיבתי בין חשיפת התובע לחומרים מזיקים בעבודתו לבין מחלתו.

  סוף דבר:

  35.התביעה מתקבלת.

  36.אנו קובעים שמחלת הריאות ממנה סובל התובע מהווה פגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ועל פי תורת המיקרוטראומה. הנתבע יזמן את התובע לוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכותו כמקובל.

   

   

  36.הנתבע ישא בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שישולם בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

   

  זכות ערעור כחוק לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה.

   

   

  ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ו, (05 אפריל 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.