ב"ל 4387-06-11 מיכאל מירילשוילי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה להצגת שאלות הבהרה ובתגובה לבקשה, הנני קובע כי דין הבקשה להדחות במלואה, למעט ביחס לשאלת הבהרה מספר 2, וזאת בין השאר מנימוקי התגובה.

2.נוסיף, כי יש בשאלת הבהרה מספר 2 כדי לתרום לבירור יעיל יותר וממצה של המחלוקת, היות והמומחה יפרט וינמק ביחס לקביעתו לפיה שלל קיומו של קשר סיבתי ביחס לתקופת העבודה הראשונה ואף לאחריה, בנימוק של העדר תלונות מצידו של התובע. הפירוט וההבהרה נדרשים על מנת ללבן את הסוגייה, היות ועסקינן בטענות במישור המיקרוטראומה.

3.כמו כן, המומחה לא ביסס קביעותיו על המסמכים אשר הועברו אליו בשגגה, ואף ניתנה החלטה בנושא.

ביחס לעבודתו של התובע על המלגזה, יצויין כי התובע לא סטה מהעובדות שהוצגו בפנינו, אלא ניתח אותן בציר הזמן תוך התייחסות לנתוניו של התובע, כך ששאלת ההבהרה בנושא זה דינה להדחות.

במסגרת חוות דעתו שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי בכלל, ואף בדרך של החמרה בפרט, עת קבע שלא ניתן לייחס לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי.

4.לאור האמור לעיל יענה המומחה על שאלת ההבהרה הבאה:

• בחוות דעתך ציינת כי אכן בתקופת עבודה 1990-1995 ביצע התובע פעולות חוזרות מאומצות, אך לשיטתך אין קש"ס בין תנאי עבודתו של התובע בשנים אלו, מאחר ולא נרשמה תלונה על כאבי גב באותו מועד.

• האם נכון שניתן לקבוע כי השפעת פגיעות מצטברות אינה נחשפת במועד קבוע? כך שלמעשה לא ניתן להתעלם מהשפעות העומס בתקופה זו על מצבו של התובע.

• האם נכון אפוא שניתן לקבוע לאור זאת בסבירות של 50% קיומו של קש"ס בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי בעמ"ש מתני? דהיינו, שיותר סביר לקבוע כי תנאי העבודה השפיעו על פגיעתו של התובע משלא השפיעו עליה כלל.

  5.המומחה מתבקש לענות על שאלת ההבהרה תוך 30 ימים מיום קבלתה, ולא יאוחר מיום 7/9/14.