ב"ל 43399-03-14 מטר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור על החלטת ועדת עררים לקביעת דרגת אי כושר, אשר התכנסה בעניינו של המערער ביום 24.2.14, וקבעה כי אין לראות את המערער כמי שאיבד לפחות 50% מכושרו להשתכר, לתקופה מ-1.3.04 עד 31.12.08. לפיכך, הערר נדחה.

2.המדובר בהליך בו ניתנו כמה וכמה פסקי דין, כאשר פעם אחר פעם, הוחזר עניינו של המערער לוועדה מסיבות כאלה ואחרות. במקרה שלפנינו, מדובר בוועדת עררים לקביעת דרגת אי כושר, אשר התכנסה בהרכב חדש, בהתאם לפסק דינו של כב' השופט קאסם מיום 2.9.13, בתיק בל 44597-05-13.

3.בפתח הדיון שקיימה הוועדה, נשמעו תלונות המערער, לפיהן בתקופה שבין 1.3.04 ועד 12/08 הוא לא עבד. המערער ציין כי היה במקצועו קבלן שיפוצים, בשנת 2003 עבר צנתור, סבל מכאבים בגב ובידיים, הוא חולה סכרת ומטופל באינסולין.

הוועדה ציינה בפרוטוקול הדיון כי שמעה את תלונות המערער ולפיהן בתקופה הנדונה לא יכול היה לעבוד בגלל כאבי יד, דלקת ביד, בעיות בלב וכמו כן מחלת סכרת והשלכותיה. הוועדה הוסיפה וציינה כי מעיון בתיק נראה כי לא נקבעו אחוזי נכות בגין תלונותיו האורתופדיות ולפיכך הוועדה הייתה בדעה כי למרות מגבלותיו בשנים 2004-2008 יכול היה המערער לעבוד יום עבודה מלא בעבודות חרושתיות קלות שאינן דורשות מאמץ גופני כגון עבודות אריזה ומיון, שוער בחניון בתנאי שתינתן לו אפשרות לארוחות סדירות וללא צורך בהליכה ועמידה ממושכת. הוועדה ציינה כי מתייחסת לחוו"ד ד"ר ציקל מתאריך 10.7.08 ו-27.9.08 אשר מתוכנן עולה כי למערער מגבלה תפקודית אך אין בכך כדי להשפיע על יכולתו לעבוד מבחינה פיזית ונפשית. לפיכך, קבעה הוועדה, היא בדעה כי המערער לא איבד כושרו לעבוד בשיעור של 50% ויותר ועל כן הערר נדחה.

4.לטענת המערער, הוועדה התעלמה מחוו"ד ד"ר ציקל מיום 10.7.08, מחוו"ד משלימה מיום 27.9.08 ומחוו"ד מיום 12.5.10 שניתנה בעקבות חוות דעתו של הקרדיולוג, ד"ר דראושה משנת 2009. כן נטען כי לפחות חלק מחברי הוועדה, כבר בדקו אותו בעבר, כך שלא מדובר בהרכב חדש כמתחייב בפסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה וכי הוועדה נמנעה מלפעול עפ"י הנחיות שניתנו בפסק דין קודם שניתן ע"י כב' השופט ארמון.

5.קודם קיומו של דיון בערעור שהוגש בהליך זה, הגיש המשיב תשובה מטעמו ביום 21.10.14. לטענתו, דין הערעור להידחות, מאחר שמדובר בהרכב חדש אשר לא ניתנו לו בפסק הדין האחרון הוראות כלשהן, והוא התייחס לחוות הדעת של ד"ר ציקל ונימק החלטתו.

6.ביום 22.10.14 התקיים דיון במסגרתו התבקשו ב"כ הצדדים לשקול עמדתם ולהגיש הודעה לתיק, לעניין המשך ההליך.

7.מאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות בהליך, ניתנה החלטת בית הדין אודות הגשת סיכומים בכתב.

8.בסיכומיו, טען המערער כי הוועדה כלל לא התייחסה למקצועו, לאופי עבודתו, לגילו להשכלתו ולכל פרט אחר שיכול להיות רלוונטי לבחינת מסוגלותו של המערער להשתלב במעגל העבודה ולא נימקה כנדרש את החלטתה.