ב"ל 4338-11-14 איפרגן נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 11.5.14, שקבעה למערער 15% נכות

2.המערער סובל ממחלת עור בעקבות חשיפה לחומרים כימיים במסגרת עבודתו, והמחלה הוכרה כמחלת מקצוע.

ביום 22.3.06 (בעקבות בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 ל לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות מעבודה), מיום 28.8.05) נקבעו למערער 15% נכות לפי פריט ליקוי ביניים 80(2-3) שעניינו באקזמה כרונית, בין "הפרעות קלות" (פריט המזכה ב- 10% נכות) לבין "הפרעות בינוניות" (פריט המזכה ב- 20% נכות). הוועדה מיום 22.3.06 קבעה כי המערער מסוגל לעבודתו ואף עובד ואין מקום להפעיל תקנה 15 בעניינו.

בפרוטוקול הדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים מיום 22.3.06 ציינה הוועדה את הממצאים הבאים: "בבדיקה באזור הצדעיים המתמשך לאיזורים הזיגומטיים נראים כתמים חומים בחלקם בצורה קשתית ומעליהם התרחבות נימים קלה. בעור הקרקפת כתם היפרפיגמנטי בגודל של כ-5 ס"מ ולפני האוזן השמאלית ומתחתיה 2 כתמים חומים בהירים בגודל כ- 1 ס"מ. אין שינוי במבנה העור בכל האיזורים שצוינו". הוועדה סיכמה החלטתה בציינה כי "עיינה בחוו"ד של פרופ' ברגמן מ- 16.3.06 ובאישור החמרה של ד"ר אנטול. כמו כן באישור החמרה של ד"ר שפירא. לאחר עיון בתיאור המצב של הוועדה הראשונה מתאריך 6.3.01 הוועדה מסכימה עם התיעודים שצוינו שחלה התפשטות של התהליך לאיזורים נוספים מלבד האזורים מסביב לעיניים שצוינו בוועדה. הוועדה קובעת שהנכות היום היא בשיעור 15% לפי סעיף 80 (2-3) החל מ- 28.8.05."

3.בחודש 3/12 הגיש המערער תביעה לדיון מחדש לפי הוראות תקנה 36 לתקנות הנכות מעבודה. מאז אותו מועד ניתנו מספר החלטות של ועדות רפואיות לעררים וכן ניתנו מספר פסקי דין.

א.ביום 17.3.13 ניתן פסק דין בבל 12464-07-12 (כב' השופט א' קוגן) שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיו עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית באותו הרכב על מנת שזו תציין ממצאיה ותשווה אותם לממצאי הוועדה מיום 22.3.06, ותתייחס למכתבו של פרופ' ברגמן מיום 16.5.11.

ב.ביום 24.2.14 ניתן פסק-דין בבל 37491-07-13 (כב' הרשמת ש' דרוקר) שנתן תוקף של פסק-דין "להסכמות הצדדים מהתאריכים 29.1.14 ו- 20.2.14 לפיהן עניינו של המערער יובא לדיון בפני וועדה לעררים בהרכב חדש כשפרוטוקולים של הוועדות לעררים שדנו בהחמרת מצב משנת 2011 לא יעמדו בפניה".

4.ביום 11.5.14 התכנסה הוועדה נשוא הערעור וציינה את הממצאים הבאים: "בבדיקה קרקפת מגולחת למשעי מבריקה עם קרחת חלקית היפרפגמנטציה בצבע חום בחלק ניכר של הקרקפת. היפרפיגמנטציה הבולטת לשתי הרקות ולשני צידי הצוואר. אין שינויי צבע בפנים. אבחנה: היפרפיגמנטציה של הקרקפת והצוואר". הוועדה סיכמה את החלטה כך: "הוועדה התכנסה מתוקף פס"ד מיום 24.2.14. הוועדה שבה ועיינה בתיקו הרפואי של התובע ובמכתבו של פרופ' ברגמן שממליץ על נכות בשיעור 20% לפי 75(2)(ג). הוועדה דוחה את ערר התובע ומקבלת החלטת הוועדה מדרג I שקבעה כי לא חלה החמרה במצבו. לדעת הוועדה נכותו מתאימה לנכות בשיעור 15% לפי 80 2-3 כפי שנקבע בוועדה לעררים מיום 22.3.06. כמו כן לדעת הוועדה התובע יתקשה לחזור לעבודתו הקודמת ולכן מפעילה תק' 15 במגבלות התקנה דהיינו עד 19%".

5.כאמור, בפני הוועדה הונח מכתבו של פרופ' ברגמן מיום 16.5.11 בו צוין בין השאר כי נמצאו שטחי פרפיגמנטציה רטיקולריים בקרקפת, מצח, לחיים וצוואר, וכי נוספו כתמים פיגמנטיים רשתיים במצח שלא נראו בבדיקה הקודמת. עוד קבע כי הבעיה העיקרית היא פרפיגמנטציה רטיקולרית מכערת ויש מקום לשקול יישום פריט ליקוי מותאם 75(2)(ג) בשיעור 20%, שכן האבחנה של פרפיגמנטציה רטיקולרית היא "שווה ערך לצלקות רחבות בפנים ובצוואר עם כיעור ניכר".

6.טענות המערער: