ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
43378-07-14
08/06/2015
|
בפני השופט:
אייל אברהמי - סגן הנשיאה
|
| - נגד - |
תובעים:
1. אחלאם קואסמי
2. סאבר קוואסמי
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד יהודה אדרעי
|
| פסק דין |
1.זוהי תביעה לקביעת תושבותם של התובעים בתקופה שמיום 1.6.02 ועד 30.6.12 (להלן: "התקופה שבמחלוקת"). התובעים הוכרו כתושבים מיום 1.7.12, מאז החלו לגור בשכונת סילואן. לטענת התובעים יש לראותם כתושבים בתקופה שבמחלוקת עת גרו בבית הוריו של התובע 2 בשכונת אבו טור בירושלים.
לטענת הנתבע התובעים גרו בתקופה שבמחלוקת מחוץ לתחום – בענתא, שם יש להם בית שלהם.
2.בפנינו העידו התובעת ובעלה וכך גם אמו של התובע 2 קווסאמי ווספייה וכן חוקר המל"ל היאשם.
הכרעה
3.התשובה לשאלה אם פלוני הוא תושב ישראל תלויה במכלול הנסיבות, כאשר בחשבון סודי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא תהא בה מהזמניות או מהארעיות וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל ש"בו הוא חי" ש"זה ביתו".
(דב"ע מה/73-01 עואדה סניקה נ' המוסד פד"י יז 79; דב"ע נא/ 0-43 חלאלדיה פאוזי נ' המוסד, פד"ע כג 36; דב"ע נא/ 140-0 מוסא טהה נ' המוסד פד"ע כד 382).
על פי הפסיקה, הנטל להוכיח "תושבות" הוא על הטוען לקיומה.
(דב"ע נב/ 0-100 המוסד נ' אמנה אערער פד"ע כה 107; דב"ע נו/ 86-0 צפריר אביוב נ' המוסד).
4.התובעת והתובע העידו כי גרו בבית הוריו של התובע והלכו לבקר בביתם שבענתא מידי סוף שבוע. במהלך עדותו אישר למעשה התובע כי יתכן שהם הלכו לבית בענתא במהלך השבוע ויתכן כי שהו בבית בענתא מספר ימים. עדותם של התובע והתובעת לא היתה קוהרנטית. לעיתים הם מוסרים כי רק הלכו למספר שעות ולעיתים הם אומרים שישנו שם רק מספר ימים מידי שבוע. בהודעות שהוגשו על ידי החוקר (נ/1) נרשם מפי התובעת כי הם היו נעים ונדים בין הבית באבוטור לבין הבית בענתא. הבית בענתא הינו בנין בן שלוש קומות ששייך למשפחת התובע. הדירה בקומה השניה היתה שייכת לתובעים. לדירה היה חיבור לחשמל. ילדי התובעים למדו בסמוך לשכונת ענתא ובשועפט. התובעת סיפרה כי העבירו את הרהיטים מהבית בענתא רק שעברו לגור בסילוואן. מאז שעברו לגור בסילוואן הפסיקו לפקוד את הבית בענתא.
5.אמו של התובע בעדותה לחוקר אמרה את הדברים הבאים כשנשאלה האם התובע גר עימה באבוטור: "אני לא רוצה לשקר לך , הם הולכים לשם ובאים לכאן כי כאן צפוף וכפי שאתה יודע יש להם ילדים וקשה שכולם יהיו כאן, אין מקום... הם באים לכאן יומיים שלושה במיוחד שהילדים בחופשת בית הספר או בסוף שבוע וחוזרים לענתא בשאר ימי השבוע... בית סאבר (התובע א.א) בקומה השניה מרוהט אך כעת הוא משפץ את ביתו... שבאים לכאן אני בורחת מהבית."
בהמשך נשאלה על ידי החוקר: "ממתי ילדיך סבאר וסביר מתגוררים בביתם בענתא" ועל כך השיבה: "בהתחלה שהתחתנו התגוררו איתנו כאן, כאן יש לכל אחד חדר שינה שעד היום נמצאים, שנולדו להם ילדים התחילו ללכת ולבוא לענתא לבתים שלהם ולאט לאט השתקעו שם..." דברים אלה מצביעים לכאורה כי התובע ומשפחתו גרו למעשה בענתא.
דברים אלה של האם מתיישבים גם כאמור עם העדות שמסרה התובעת אשת התובע (נ/1) לחוקר בהם אמרה כי: "מאז תחילת נישואי התגוררתי בבית חמי באבוטור, התגוררנו שם במשך 5 שנים באופן קבוע, אחרי שילדתי 4 ילדים הבית נהיה צפוף וקטן בגלל שגיסי סעד התחתן התחלנו לנוע ולנוד בין הבתים שבאבוטור לבין הבית שבענתא וכך היינו נעים ונדים עד 1.7.12 כאשר עברנו להתגורר בבית הזה (בסילוואן, א.א.) השתקענו בו עד היום אנו מתגוררים כאן".