עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
41965-07-14
14/12/2014
|
בפני כב' הסגנית נשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
ר. ע
עו"ד אורי רוזן
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד דורון ירושלמי
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 23.6.14 (להלן - הוועדה), שהתכנסה על מנת לקבוע את נכותו של המערער, שנפגע בעבודה בגבו על דרך המיקרוטראומה.
הוועדה קבעה כי בעקבות הפגיעה נותרו למערער 20% נכות בתחום האורטופדי ו- 5% בגין צלקת שנותרה מניתוח שעבר בגבו.
הערעור שלפני מתייחס לקביעת הוועדה באשר לשיעור הנכות בשל הצלקת.
2.הוועדה התכנסה לאור פסק-דין של בית הדין הארצי בבר"ע 40683-11-13 מיום 4.2.14 (כב' השופטת ר' רוזנפלד) (להלן – פסק-הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה, לאור קביעתו של המומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ששימש כיועץ לוועדה, כי מדובר בצלקת רגישה שיש בה מידה מסוימת של כיעור, ומבלי שנקבע במפורש אם מדובר בצלקת מכאיבה ומכערת – הוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתבהיר ותנמק החלטתה.
3.לאחר מתן פסק-הדין הופנה עניינו של המערער לדיון נוסף בפני המומחה היועץ לוועדה בתחום הכירורגיה הפלסטית, פרופ' יצחק פלד. בחוות-דעתו מיום 1.5.14 לא פרט המומחה את ממצאיו, וסיכם את קביעתו כך: "היועץ עיין בפסה"ד מיום 4/2/14 ובבדיקה של היום אין שינויים ראויים לציון. כמתואר בבדיקה הקודמת מיום 20/11/12 מדובר בצלקת ישנה שהגלידה היטב ותלונותיו הסובייקטיביות של כאב וכיעור הם כאמור סובייקטיביות והממצאים הגופניים לא יכולים להסביר את כאב. הצלקת עצמה בהיותה שטוחה ללא סימנים חולניים והכיעור מתואר היטב ע"י שימוש בסעיף ביניים המקנה 5% לפי סעיף 75(1) א-ב".
בישיבה המסכמת של הוועדה מיום 23.6.14 היא אימצה את האמור בחוו"ד פרופ' פלד.
4.טענות המערער:
א.הוועדה סיכמה החלטתה ביום 23.6.14 מבלי שזימנה את המערער או ב"כ וחרף בקשותיהם (בין השאר בבקשה מיום 11.5.14) כי יוזמנו לישיבתה המסכמת של הוועדה.
ב.קביעתה באשר לשיעור הנכות בשל הצלקת סותרת את ממצאיה שלה;
ג.הוועדה נמנעה מלהתייחס באופן ענייני ומנומק לחוו"ד של ד"ר יוסף ברגר מטעמו של המערער, שהמליץ כי ייקבעו למערער 10% נכות לפי פריט ליקוי 75(1)ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן- תקנות הנכות);
ד.הוועדה קבעה נכות מותאמת באשר לצלקת, שעה שאין מקום לעשות כן בנסיבות העניין.
5.מנגד, טען ב"כ המשיב, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק-הדין, כי המומחה מטעמה הסביר במפורש כי אין מדובר בצלקת מכאיבה לאור הנתונים שבפניו. לדבריו, הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות מותאמת בגין מידת כיעור הצלקת שאינה מצדיקה יישום הסעיף במלואו, וכי הוועדה אינה מחויבת בזימונו של המערער וב"כ לישיבתה המסכמת.