י.ע. נ' המוסד לבטוח לאומי

בית הדין עיין בבקשת הנתבע למינוי מומחה אחר או נוסף ובתגובת התובע לבקשה ומחליט לדחות את בקשת הנתבע, מטעמים אלה:

1. הואיל ומדובר באירוע תאונתי די בכך שבמאזן ההסתברויות הייתה לאירוע תרומה להופעת מחלת הסכיזופרניה או להחמרתה.

2. בחוות דעתם של פרופ' משה קוטלר ופרופ' דוידסון אשר נערכה לבקשת הנתבע, נקבע כי "בעוד אין תימוכין לקשר הסיבתי הגרימתי בין טראומה להתפתחות סכיזוופרניה, קיימים תימוכין מדעיים לתיאוריה הטוענת כי אירועים טראומתיים עלולים להוות גורמים מחמירים לתסמיני הסכיזופרניה".

3. בהתאם לכך, בית הדין אינו מקבל את טענת הנתבע, שמצויה בבסיס בקשתו, כי המומחה לא התייחס לאסכולה המקובלת.

4. מקובלת על בית הדין תשובת התובע לטענת הנתבע כי חוות דעתו של המומחה אינה תואמת את שכלול המרכיבים הבונים קשר סיבתי. טענת הנתבע היא כי המרכיבים הבונים קשר סיבתי הם אלה שפורטו על ידו בסעיפי המשנה של סעיף 4 לבקשה. ואולם, נראה כי האמור בסעיפי משנה אלה מהווה למעשה חוות דעת רפואית אשר אינה נמנית עם העדויות הרפואיות שבפני בית הדין, ומקובלת על בית הדין טענת התובע כי הטענות המפורטות בסעיף 4 לבקשה היו יכולות להיות מוצגות למומחה במסגרת שאלות הבהרה.

5. בית הדין אינו סבור כי המומחה התחמק ממתן תשובות לשאלות הבהרה שהוצגו לו. נראה לבית הדין כי המומחה סבר שאין לו די מידע כדי להשיב לחלק מהשאלות שנשאל (למשל – האם תקופות בהן התובע היה עצוב בבית הספר התיכון היו אפיזודות של דיכאון מאג'ורי).

6. סיכומו של דבר: עמדת המומחה כי סביר יותר לקבוע כי לאירוע הנדון הייתה השפעה כלשהי על מועד הופעת הנזקים הנפשיים מהם סבל התובע, או גרם, החמיר או האיץ את ההיתדרדרות במצבו, מאשר הקביעה ההפוכה, נראית לבית הדין מתיישבת עם חוות דעתם של פרופ' קוטלר ופרופ' דוידסון, כאמור לעיל. לפיכך אין לומר כי חוות דעתו של המומחה אינה מתייחסת ל"אסכולה המקובלת". בית דין אינו סבור שנפלו פגמים בחוות דעתו של המומחה באי התייחסות לפרמטרים שנמנו בסעיף 4 לבקשה, ואף אינו סבור כי המומחה התחמק מהתמודדות עם שאלות הבהרה שהוצגו לו.

7. בהתאם לכך ניתן בזה צו לסיכומים:התובע יגיש סיכומים בכתב תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו אליו. הנתבע יגיש סיכומים תוך 30 ימים מיום המצאת סיכומי התובע אליו.

    

   ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ז, (09 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.