ברמה נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה, אליבא דתובע, בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון האחרון.

בהתאם להוראות חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לתיקון טעות סופר הוא בתוך 10 ימים מיום הדיון.

הבקשה דכאן הוגשה באיחור, ודי בכך כדי לדחותה.

יוסף עוד מעבר לדרוש: לא בכדי נקצב זמן קצר יחסית להגשת בקשה כגון זו, שכן ביסודה פונה לזכרונם של המעורבים בהליך, וזה כזכור טרי רק בסמוך לדיון עצמו. ואכן, בית הדין אינו זוכר האם עשה התובע שמוש במילה "אלי" כטענתו, ולא כפי שנרשם , במילה "אליהם".

עם זאת נוכח העובדה שהתובע נתן בבקשתו הסבר מפורט ביותר לטעם בגינו יש לקבל בקשתו מבחינה מהותית, משמיענתו כי התובע היה מודע באופן ספציפי למסמך שלטענתו כעת, לא קיבל (זאת החל מעת הגשת התע"צ). למרות זאת התובע לא ביקש להשלים עדותו בנושא זה בפתח הדיון. מכאן שבזמן אמת התובע לא מצא חשיבות רבה לשאלה איזה מסמך לא הגיע ולמי לא הגיע . הדבר מעיב על טענתו כי יש מקום לתיקון טעות סופר.

לא זו אף זו, היות וכפי שהסבירה ב"כ התובע בתשובתה לתגובה לבקשה, אין הבקשה עוסקת ב"מקצה שיפורים", הרי שלא ברור מהי הנפקות המשמעותית שיש לתיקון המבוקש, שכן אין חולק כי בדבריו בפני בית הדין לא התיחס התובע כלל באופן ספציפי לזיהויו של אותו מסמך אחד ש"לא הגיע". משכך כל ניסיון במסגרת הסיכומים להתבסס על אמירה אמורפית זו, לא יהא בה כדי להועיל בין אם עסקינן במסמך שלא הגיע אליו ובין אם עסקינן במסמך שלא הגיע לנתבע . יובהר גם כי וודאי שהתובע לא יוכל "להוסיף"טענות כפי שציין בסעיף 7 לבקשה (ויתר ההסברים שקדמו לכך), ככל שלא עלו מגרסתו הקיימת בתיק.

הבקשה נדחית.

הוצאותיה תלקחנה בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ח, (02 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.