ב"ל 39426-07-10.

1.התובעת היא אלמנתו של מר ז' ט' ז"ל, שמחלת ריאות ממנה סבל הוכרה כ"פגיעה בעבודה" ומועד פגיעתו נקבע על ידי הוועדה הרפואית ליום 31.1.97.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מהם רכיבי השכר שיש לכלול בחישוב בסיס השכר. ליתר דיוק וכפי שעולה מסיכומי הצדדים, המחלוקת מצומצמת לשאלה אם יש לכלול בבסיס השכר רכיב של "מענק יובל" ורכיב נוסף של "רכב" (ביטוח רכב, אגרת רכב וגילום בגין רכיבים אלה) וזאת לאור הוראות תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מדמי ביטוח), התשנ"ה – 1995 (להלן - התקנות).

2.בתיק זה הוגשו שתי תע"צ וטענות התובעת נבדקו על ידי הנתבע מספר פעמים. בנוסף, הוגש אישור המעסיק (מיום 17.1.13) שבו התייחסות לרכיבי השכר השונים המפורטים בתלושים. בסופו של יום הוסכם שהמחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה משפטית ועל כן הוגשו סיכומי בכתב הצדדים, ללא שמיעת עדויות.

3.אין חולק שהחודשים הרלוונטיים לבחינת בסיס השכר הם נובמבר, דצמבר 1996 וינואר 1997.

4.לטענת התובעת, על פי אישור המעסיק, תשלום מענק היובל בחודש ספטמבר 1997 היה עבור שנת 1996. על כן יש לכלול אותו בבסיס השכר. עוד נטען כי כיוון שהמענק שולם בגין שנה בה המנוח עבד, אין לקבל את טענת הנתבע, לפיה המענק שולם בעת שבה המנוח היה בגמלאות.

ביחס לרכיב "רכב", נטען שיש להוסיף את כל ההפרשים בגין רכיב זה, כשם שהנתבע התחשב ברכיב זה לחודש 11/1996.

בתשובה לסיכומי הנתבע, נטען שההודעה על פגיעה בעבודה והתביעה הוגשו על ידי המנוח לאחר תיקון התקנות (1.1.03) ועל כן יש לפעול בהתאם לתקנות החדשות, לאור הלכת דוקטורי (רע"א 7678/98 קצין התגמולים נ' דוקטורי, פ"ד ס(1) 489 (2005)).

4.לטענת הנתבע, בעניינו של המנוח חל הנוסח הקודם של התקנות, טרם התיקון משנת 2003.

חלק מהסכומים שהתובעת ביקשה לכלול בבסיס השכר לא עלו על מחצית שכרו החודשי של המנוח ולכן לא היה מקום לכלול אותם (הכוונה לרכיב "רכב" בחודשים ינואר, מרץ, אפריל ויוני 1996).