ב"ל 39204-05-11, 23333-11-14 קרמינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.אירינה קרמינסקי (להלן – התובעת), הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לתשלום גמלת שמירת הריון.

2.משדחה הנתבע את התביעה, הגישה היא תביעה לבית הדין.

3.ביום 29.9.13, לאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה – פרופר ישראל גודלשטיין, ניתן פסק דין, במסגרתו נדחתה התביעה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי.

4.ביום 6.11.14 נתן בית הדין הארצי פסק דין בערעור (להלן – פסק הדין) בו נקבע –

"1.עניינה של המערערת יוחזר לבית הדין האזורי לבירור מחדש של זכאותה לגמלת שמירת הריון

2.ימונה מומחה רפואי אחר. חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר נתן חוות דעתו בהליך לא תובא לפני המומחה הרפואי האחר, וכן לא יינתן לה משקל כלשהו בעת מתן פסק הדין בהליך.

3.בתיאור תנאי עבודתה של המערערת, וזאת על בסיס האמור בהחלטות בית הדין באזורי מיום 7.1.2013 ומיום 26.6.2013, במקום סעיף 3(ג) להחלטה מיום 7.4.2013 ייאמר כך:

"עבודתה של התובעת הייתה עבודתה מול לקוחות הבנק, והייתה עבודה אינטנסיבית ותחת לחץ. התובעת עבדה ברציפות וללא הפסקות במהלך יום העבודה, ורק כאשר לא היה לחץ הייתה לה הפסקה אחת"

4.השאלות שיופנו למומחה הרפואי יהיו כמפורט להלן:

א.האם מצבה של התובעת בתקופה שבמחלוקת, מ- 1.11.2010 עד הלידה, כולה או חלקה, נבע מההריון?

ב.אם כן, האם מצבה סיכן אותה או את העובר?

ג.האם לאור התשתית העובדתית – סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, ובעיקר יכולתה המוגבלת לצאת להפסקות, סיכנו את התובעת בשל היותה בהריון או את עוברה?

ד.האם נוכח מצבה הרפואי של התובעת ותנאי עבודתה כמתואר לעיל הייתה הצדקה לשמירת הריון?"