עב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
39111-08-13
11/11/2014
|
בפני השופטת:
אורלי סלע
|
- נגד - |
התובע:
חאלד אבו האני עו"ד ילין אברהם
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד בתואל חדד
|
החלטה |
1.אבו האני חאלד (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בתאונה מיום 23.5.13 כתאונת עבודה.
2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך", הגיש הוא תביעה לבית הדין.
3.בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו והאדונים אשר קלוש ואיברהים אלהואשלה. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.
4.מהודעת התובע לחוקר הנתבע, המהווה תצהיר עדות ראשית מטעמו, עולות העובדות כלהלן –
א.התובע עובד בפטם שפיים שבעין הבשור מזה 20 שנה כאשר מזה 8 שנים משמש כמנהל חווה הכוללת לולי עופות (להלן – החווה).
ב.התובע מתחיל עבודתו מדי יום בין השעות 07:00-06:30.
ג.עבודתו היומית של התובע איננה עבודה פיזית.
ד.כשבוע לפני קרות התאונה הנטענת התבצעה ביקורת בחווה, במסגרתה נדרשו העובדים לתקן, תוך מספר ימים, חריצי בטון שהופיעו ברצפת הלולים.
ה.כיום יומיים טרם מועד התאונה החל התובע לטפל בחריצים יחד עם עובד נוסף – איברהים ולצורך כך רכש מלט מחנות לחומרי בניין ששכנה ליד מושב אוהד. התובע סחב מרכבו עד למקום העבודה כ- 5-4 שקי מלט במשקל 25 ק"ג כל אחד וכן ביגדונד וחול. לא היה מדובר בחצץ – רק מלט חול.
ו.התובע ואיברהים הכינו בטון והחלו להכניס בחריצים. התובע הרים 2 שקי מלט בבת אחת, הוריד מהאוטו ושם במריצה ומיד לאחר שהניח אותם ליד המריצה, החל להרגיש כאבים בגב התחתון. התובע חיכה שהכאב יחלוף, אחרי זה הרים סולם באורך 3-2.5 מטרים לצורך טיפול בפיצוץ שארע בצנרת במקום העבודה ומיד הרגיש כי הוא כלל אינו יכול לזוז.
ז.לאחר האירוע אמר התובע לאיברהים, שהיה לידו כאשר הרים את הסולם וראה את האירוע, שהוא לא יכול יותר והולך לביתו.
ח.התובע יידע את בעל החווה לגבי האירוע רק כאשר התאשפז, מאחר ולא חשב שזה יגיע למימדים אלה.
ט.האירוע היה ביום חמישי, ביום שישי התובע הלך לרופא המשפחה וביום א' אושפז.
י.התובע מסר לרופא המחליף שבדק אותו למחרת האירוע כי הוא הרים משהו כבד בעבודה. התובע קיבל 2 זריקות וכעבור יומיים, ביום ראשון, הוא הגיע למיון.