ב"ל 38448-12-11 ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

1. בתביעה שבפנינו מבקשת התובעת להכיר בה כתלויה בנפגע עבודה, ולחייב את הנתבע לשלם קצבת תלויים, בשל פטירת בעלה מר י' ר' ז"ל (להלן- המנוח), אשר הלך לעולמו ביום 9.3.10 לאחר שביום 4.3.10 לקה באירוע מוחי (להלן- האירוע).

2. ביום 18.2.14 ובהמשך להחלטה מיום 16.7.13 מונתה כיועץ – מומחה רפואי מטעם בית הדין ד"ר ורבר עידית לשם מתן חוות דעת (להלן: "המומחית").

3. התשתית העובדתית פורטה בהחלטת המינוי המוזכרת לעיל.

השאלות עליהן התבקשה המומחית להשיב-

4.מהו הליקוי ממנו סבל המנוח?

5. האם המנוח עבר אירוע מוחי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?

6. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע המוחי אותו עבר המנוח?

7. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע המוחי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

 להלן חוות דעת המומחית-

8. לאחר שסקרה המומחית את פרשת המקרה ואת מחלתו הנוכחית קבעה המומחית כדלקמן :

"ביום 4.3.10 תוך כדי יום עבודה (אשר על פי התאור אופיין במתח לחץ ועומס חריגים ויוצאי דופן אף לעומת העומס הרגיל), מר רביע לקה בדימום תוך גולגלתי סובארכנואידלי (תת עכבישי) מפושט סביב המוח ובחדר הרביעי כתוצאה מפריצת דם מקרע בכל דם עורקי מוחי בחלל הגולגולת . עקב העליה במהירה בלחץ התוך גולגולתי והלחץ הישיר על גזע המוח, לקה גם בדום לב שהינו קרוב לוודאי משני לדימום הנ"ל.

מקורו של דימום סובארכנואידלי הינו במפרצת – מוקד של היחלשות בדופן כלי דם עורקי שהינו בד"כ התפתחותי. עם הזמן הלחצים המופעלים על דופן כלי הדם מחלישים עוד ועוד את מוקד התורפה והסיכון לדימום ממנו עולה.

חשוב לציין כי מפרצות הן דבר שכיח באוכלוסיה, ולא כל המפרצות מדממות.

גורמים אשר מגבירים את הסיכון לדימום במפרצת הינם: חבלות ראש, מאמצים גופניים מוגברים ועליות פתאומיות בלחץ דם (גם באנשים שברגיל אינם מוכרים כחולי יתר לחץ דם).

מצבי סטרס כרוני ואקוטי עלולים לגרום לעליות לחץ דם פתאומיות וקיצוניות, ועל כן מהוים בהחלט גורם סיכון משמעותי לפריצת מפרצת ולדימום.