עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
38445-08-14
21/12/2014
|
בפני כב' הסגנית נשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערער:
איל מדהלה עו"ד הדר שיפוני מטעם הלשכה לסיוע משפטי
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוהנד זייד
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק נפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, מיום 16/7/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 0% מיום 22/11/00 ("ההחלטה").
2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 10/4/14 (ב"ל 14- 02- 22450) ("פסק הדין"). פסק הדין הורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתפרט מהם ממצאי PTSD (תסמונת בתר חבלתית) כמתואר בספרות, ומדוע הממצאים שמצאה אצל המערער אינם תואמים את הממצאים העולים מהספרות.
טענות הצדדים
3.טענת הערעור העיקרית היא שהנחת העבודה של הוועדה צריכה הייתה להיות שהמערער סובל מ- PTSD כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ו"ע (ת"א) 1340/07 מיום 23/5/11). המערער הוסיף וטען כי תיאור תלונותיו בפני הוועדה תואם את התסמינים שפירטה הוועדה בהחלטתה, ולכן שגתה הוועדה משקבעה כי אינו סובל מ- PTSD. לפי הטענה, חוות הדעת הרפואיות של ד"ר קיטאין מיום 3/8/09, 29/9/09 ו- 3/8/11, כמו גם אישור רפואי של ד"ר פרקש מיום 26/12/06 תומכים במסקנה שהמערער סובל מ- PTSD.
4.לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין והסבירה באופן מנומק וברור מדוע לדעתה לא מתקיימים אצל המערער תסמינים של PTSD.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
6.הוועדה התכנסה ביום 16/7/14 בהרכב מומחה בפסיכיאטריה, מומחה ברפואה פנימית ומומחה ברפואת אף אוזן גרון. לאחר שעיינה בפסק הדין, הקשיבה הוועדה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף 5 לפרוטוקול. המערער אובחן כסובל מהפרעת אישיות קלסטר B. הוועדה הסבירה כי בהתאם לספרות המקובלת, יש צורך בגורם דחק חיצוני משמעותי המאיים על חיים או על בריאות או על שלמותו של הנפגע. הוועדה פירטה שלוש קבוצות של תסמינים ל- PTSD:
קבוצה ראשונה, תסמינים שקשורים לשחזור האירוע הטראומטי, כגון סיוטי לילה, תגובות רגשיות הקשורות באופן אסוציאטיבי לאירוע, מצבים דיסוציאטיביים הקשורים בתוכן האירוע.
קבוצה שנייה, תסמינים של עוררות יתר כמו סף גירוי נמוך, אפקט דיספורי, התפרצויות זעם, בדרך כלל בסיטואציות שמזכירות את האירוע.