אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 25/12/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
38304-06-16
18/10/2018
בפני השופטת:
אסנת רובוביץ - ברכש

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד אסחאק
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד וינגרטן-צ'רניקר
פסק דין

 

  1. לפנינו תביעת התובע לקבוע כי ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל נגרם כתוצאה מחשיפתו לרעש בעבודתו, לפי סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ב-1995 (להלן: החוק).

  2. העובדות הרלוונטיות נקבעו כדקלמן:

    • התובע, יליד שנת 1948, עבד כטכנאי מטוסים בחברת אל-על, כחשמלאי מנועים באגף בתי מלאכה ולוגיסטיקה, משנת 1978 ועד פרישתו לגמלאות ביום 13.10.15.

      • כעובד מחלקת מנועים מיום 30.3.78 ועד לפרישתו היה חשוף התובע למקורות רעש ממוצעים בנקודות עבודה שונות. מעסיקו צירף פירט את הדוגמאות הבאות להערכות רעש:

        1. ליד מנוע עזר APU מטוס 747:

          מסביב למנוע APU קרקע מאחור: 90-98 דציבל.

          מלפנים: 75-89 דציבל.

        2. ליד מתקן בדיקה 'זרימה גבוהה', כ-3 פעמים בשבוע:

          כשהדלת פתוחה למספר שניות: 120 דציבל.

          כשהדלת סגורה למספר שניות: 105-108 דציבל.

        3. הרצת יחידות למשך 2-3 שניות לכל בדיקה:

          30 הפעלות לכל בדיקה: 108 דציבל.

      • כל משכי החשיפה אינם רציפים במשך 8 שעות עבודה.

      • לעובדים סופקו אמצעי מגן רעש אישיים. התובע קיבל לשימושו מגני אוזניים.

  3. ביום 4.7.17 מונה כמומחה יועץ רפואי ד"ר ביזר מיכאל (להלן: המומחה), אשר התבקש לענות לשאלות הבאות:

    • האם יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין חשיפתו לרעש כמתואר בעובדות המקרה?

    • האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?

    • לאור פניות התובע ותלונותיו באשר לטנטון על פי החומר הרפואי, האם הוא סובל מרעש תמידי באוזניים אשר נגרם עקב חשיפה לרעש מזיק?

    • האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (ממוצע של 3,000 ו- 4,000 מחזורים לשנייה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?

  4. בחוות דעתו מיום 19.9.17 קבע המומחה כך:

    "א. באשר לבדיקות השמיעה, באסופה הרפואית קיימות 3 בדיקות שמיעה מן התאריכים כדלהלן: 9.8.2015, 3.12.2015 ו- 3.7.2016. .... מכל מקום האודיוגרמות עומדות בקריטריונים של ירידת שמיעת מושרית רעש על פי Joseph Sataloff הווה אומר: דיסקרימינציה בתחום הנורמה, ירידת שמיעה בתדירויות הדיבור של עד 40 דציבל (בארה"ב תדירויות הדיבור כוללות גם 4000 הרץ) ועד 75 דציבל בתדירויות גבוהות, ללא החמרה בשמיעה עם הפסקת החשיפה לרעש. ...

    על פי האסופה הרפואית יש איזכור לעבודה ברעש החל משנת 2002 ... לאור הכתוב לעיל אני גורס כי יש קשר בין ליקוי השמיעה של מר אמר לבין החשיפה לרעש.

    ב. התשובה היא כן לגבי בדיקת השמיעה מתאריך 9.8.2015. באשר לבדיקה מן ה-3.12.2015 התשובה היא כן למעט בשתי האוזניים ב-500 הרץ ובאוזן ימין גם ב-1000 הרץ. בבדיקה מתאריך 3.7.2016 התשובה היא כן למעט שתי האוזניים בתדירות 500 הרץ.

    ג. על פי האסופה הרפואית האיזכור המוקדם ביותר לטנטון הוא ב-6.5.2002 בביקור אצל ד"ר אלעד אסתר- רופאת אאג. 9 ימים מאוחר יותר היא מציינת: "לפעמים טנטון". אין בכל יתר האיזכורים לטינטון באסופה הרפואית אם הטינטון הוא מתמיד או סרוגי. גם במכון קולות בבדיקת השמיעה מן ה-3.12.2015 מדווח על: "טנטון דו"צ טורדני" אך אין איזכור אם הוא מתמיד. גם בבדיקת השמיעה מיום 3.7.2016 מוזכר: "טנטון דו"צ". מר אמר נבדק, על פי האסופה הרפואית, ע"י כ-7 רופאי א.א.ג. למעט שתי ההודעות (הראשונות) על טינטון הרי ב-20 הביקורים שביקר מר אמר אצל ד"ר אסתר אלעד בשנים 2002 ועד 2011 הרי מיוני 2002 אין לא איזכור ולא התייחסות לטינטון. רופאת א.א.ג. נוספת ד"ר טמין יוליה בדקה את התובע מתחילת 2006 ועד תחילת 2008. בכל האסופה לא מופיע סימפטום הטינטון אף לא פעם אחת. הסימפטום גם אינו מופיע בביקור היחיד אצל ד"ר עמוס הלוי (מומחה א.א.ג) באוגוסט 2012. ד"ר כתאבה וד"ר חמדן, גם הם בדקו את מר אמר מס' פעמים בשנת 2014 וציינו טינטון. ד"ר לנדאו טלי, אף היא רופאת א.א.ג. מזכירה בתחילת הביקור בתאריך 19.11.14: "מזה 5 חדשים טינטון שאינו פוליסטילי בשתי האוזניים". גם ד"ר אלה ממלין מדווחת על צפצופים באוזניים. בשלושת ביקורי התובע אצלה מצויין: "ציפצופים באוזניים, ירידה בשמיעה, מזה כי שנה". הפיסקה הועברה מביקור לביקור בשיטת ה- Cut and Paste כולל השגיאה. בביקורים אצל ד"ר מרגוליס, רופא משפחה, בתקופה יולי 2014 עד יוני 2016 מצויין טינטון. מר אמר גם בצע בדיקת איפיון טינטון ב-3.12.2015. בדיקת האדרה היתה שלילית, ממצא לא אופייני.

    אם לסכם את ענין הטינטון, הוא נזכר באסופה הרפואית לראשונה באמצע 2002 ונזכר מחדש (?) 12 שנים יותר מאוחר. כפי שכתבתי לעיל פרט ל- "לפעמים טינטון" מ-2002 והתאור "טינטון דו"צ טורדני" אין תאור האם הטינטון, שהיה לסרוגין בתחילה, הפך לתמידי, כל זאת אינו מאפשר לי לקבוע כי הטינטו הוא אכן תמידי.

    ד. באשר לבדיקה מתאריך 9.8.2015 – התשובה חיובית וכך גם חיובית התשובה בבדיקה מתאריך 3.7.2016. באשר לבדיקה מתאריך 3.12.2015 – התשובה שלילית ביחס לאוזן ימין. באשר לבדיקת השמיעה מן ה-3.7.2016 התשובה היא חיובית ביחס לשתי האוזניים".

  5. לבקשת הנתבע הועברו לד"ר ביזר שאלות ההבהרה הבאות:

    "א. מהו שיעור השפעת גילו של התובע, יליד 1948, על שמיעתו, אם בכלל ומהו שיעור השפעת החשיפה לרעש על ליקוי השמיעה של התובע?

    ב. האם ליקוי השמיעה כפי שמופיע באודיוגרמות תואם לליקוי בהשפעת הגיל?". כמו כן הופנה המומחה למספר מאמרים.

     

  6. תשובות המומחה היו כדלקמן:

    "תשובה לשאלה א': ... ברור שהגיל משפיע. ... על פי חישוב זה יש לחשיפה לרעש השפעה מסוימת על ליקוי השמיעה, לא השפעה גדולה אך בכל זאת קיימת.

    תשובה לשאלה ב': ליקוי השמיעה המופיע בשתי האודיוגרמות תואם לליקוי בהשפעת הגיל ועוד קצת. התשובה היא כמובן ססטיסטית. ...".

  7. הצדדים הגישו סיכומיהם בתיק.

  8. בסיכומיו, טען התובע כי יש לקבל את קביעת המומחה לפיה יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין עבודתו כטכנאי מטוסים, שכן לטענתו מחוות דעתו ומתשובותיו לשאלות ההבהרה ניתן ללמוד כי לעבודתו של התובע השפעה משמעותית, של מעל 20% על ליקוי השמיעה וזאת על ידי בחינת הנתונים אותם הביא המומחה להשפעת הגיל על ליקויי שמיעה לעומת האודיוגרמות של התובע בהן ישנה השפעה נוספת, כתוצאה מהחשיפה לרעש העולה על 20%. כמו כן טוען התובע כי יש להכיר בתביעתו לטנטון היות ועמד בתנאי סעיף 84א(ב), עת שהכיר המומחה בירידה בשמיעה. שכן לטענתו נקבע בפסיקה כי תכלית הדרישה היא "פניות חוזרות ונשנות" לרופא בנושא טנטון וברי כי התובע עמד בתנאי זה וכי יש להיצמד להוראות הפסיקה בעניין זה.

  9. לטענת הנתבע, משקבע המומחה בחוות דעתו כי אין באפשרותו לקבוע כי התובע סובל מטנטון תמידי, יש לדחות את תביעת התובע בנושא זה לאור חוות הדעת הברורה בנושא. באשר לליקוי השמיעה טען הנתבע כי תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו לוקות בחסר שכן לא ברור מהן מהי מידת ההשפעה של החשיפה לרעש על ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע. לאור האמור ביקש הנתבע להפנות שאלות הבהרה נוספות אל המומחה על מנת שיכמת הוא באחוזים את מידת השפעת הרעש על ליקוי השמיעה, יבהיר האם בדק את התובע והאם ליקוי השמיעה יכול ונובע במחלות מטבוליות, לחץ דם סכרת וכדומה.

     

    הכרעה

  10. הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה מותנית בעמידת המבוטח במבחני סף, הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק, כדלקמן:

    "(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

    (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

    (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

    (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זהרשומה רפואית);

    (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה".

  11. נפסק זה מכבר כי אין להוסיף תנאי סף לסעיף 84א שלא נקבע בו וכי די בקביעת רשיומו של קשר סיבתי חלקי לצורך עמידה בתנאי הסעיף היות והוא אינו מחייב קביעה של קשר סיבתי מלא בין ליקוי השמיעה לחשיפה לרעש (ר' עב"ל 469/09 שאולי נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (27.10.11); עב"ל 45494-03-13 המוסד לביטוח לאומי נ' גרשטיין [פורסם בנבו] (2.5.15)). בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי אין בכך לשנות את התנאי הבסיסי לפיו נטל ההוכחה להוכחת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי הרפואי מוטל על המבוטח

  12. עם זאת, נבהיר שקביעה זו סויגה מאוחר יותר, עת שנקבע שתכלית החוק מחייבת לבחון כבר בשלב זה של ההכרה בפגיעה, אף את מידת הקשר שלה לעבודה (ר' עב"ל 18041-09-14‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' זרח [פורסם בנבו] (4.2.18)(להלן: עניין זרח)).

  13. במקרה שלפנינו קבע המומחה בחוות דעתו כי ישנו קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע לרעש אליו היה חשוף בעבודתו אשר גרם לירידה של לפחות 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים. אכן בתשובותיו לשאלות ההבהרה השיב המומחה כי יש השפעה לגילו של התובע על ליקוי השמיעה, שכן תמיד קיימת ירידה בסיפי השמיעה כפונקציה של גיל. המומחה הוסיף כי לחשיפה לרעש ישנה השפעה נוספת על השפעת הגיל וכי לא מדובר בהשפעה גדולה. עם זאת, הביא המומחה טבלה המראה ירידה בשמיעה מחמת גיל והוסיף כי בנתוניו של התובע כמופיע באודיוגרמות ישנה השפעה נוספת ואכן כטענת התובע עולה כי סטטיסטית מדובר בהשפעה משמעותית.

    עוד נציין כי ענייננו שונה מעניין זרח, שכן שם נקבע כי מר זרח סבל מליקוי שמיעה עוד בילדתו וכי סביר יותר כי הפגיעה בשמיעה והחמרתה הם על רקע תחלואי זה. בענייננו, לא נקבע על ידי המומחה כי לתובע רקע תחלואתי כלשהו. אלא כי יש השפעה לגיל על השמיעה, דבר המתרחש אצל כל אדם המתבגר.

  14. לאור האמור, ונוכח הפסיקה שהובאה לעיל, יש לטעמנו לקבל את תביעת התובע בכל הקשור לליקוי השמיעה מחמת החשיפה לרעש. ואין צורך בהפניית שאלות הבהרה נוספות נוכח הפסיקה לעיל וחוות דעתו של המומחה הקובעת קשר סיבתי.

  15. באשר לטנטון, קבע המומחה בחוות דעתו כי לאחר עיון בחומר הרפואי של התובע, הוא אינו יכול לקבוע כי התובע סובל מטנטון תמידי. שכן היו תלונות על טנטון לסירוגין ולאחר 12 שנים חזר התובע להתלונן על טנטון, אולם במסמכים הרפואיים לא צויין כי מדובר היה בטנטון תמידי. למומחה לא הופנו שאלות הבהרה בנקודה זו.

  16. יש לבחון, האם מתקיימים לגבי המערער לעניין הטנטון כל תנאי הסף המצטברים הקבועים בסעיף 84א(ב), שזהו לשונו:

    "(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

    (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

    (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

    (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

  17. טנטון מוגדר בסע' 84א(ב) רישא לחוק כ"רעש תמידי באוזניים". טנטון יכול להופיע בדרכים שונות ואינו בהכרח "רעש תמידי". החוק צמצם למעשה את טווח ההכרה בטנטון כפגיעה בעבודה וקבע למעשה, כי טנטון שאינו עולה כדי "רעש תמידי" לא יוכר כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק.

    כמובא לעיל נפסק כי חקיקתו של סעיף 84א לחוק נועדה לקבוע תנאי סף מקדמיים. עוד נפסק כי בדיקת תנאי בסעיף נועדה לאבחן בין תובעים הסובלים מליקוי שמיעה ומטנטון כתוצאה מרעש במקום העבודה לבין אלו שליקוי השמיעה והטנטון מהם הם סובלים אינם קשורים בקשר סיבתי לתנאי העבודה (ר' עב"ל (ארצי) 53/08 לאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.10.08)).

  18. בית הדין הארצי פסק לעניין זה כי טנטון אינו תמידי אם אינו מורגש בכל שעות היממה (ר' לדוגמה עב"ל (ארצי) 7950-03-15 אפרים פפו – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (10.10.16)).

  19. בענייננו, לאחר בחינת האסופה הרפואית של התובע, קבע המומחה כי בשנת 2002 נכתב כי התובע סובל מ"לפעמים טינטון" וכי כ-12 שנים מאוחר יותר חזר התובע על תלונותיו לטנטון, אולם בכל המסמכים הרפואיים אין כל אזכור האם מדובר בטנטון מתמיד. עוד ציין המומחה כי התובע ביצע בדיקת איפיון טנטון בשנת 2015, וכי בדיקת האדרה היתה שלילית וכי מדובר בממצא לא אופייני.

  20. המונחים "טנטון זמני" או "טנטון תמידי" אינם נזכרים בחוק, אלא שהמחוקק בחר להגדיר את הטנטון שיוכר כפגיעה בעבודה כ"רעש תמידי". יש להניח שככל שביקש המחוקק לאבחן בין טנטון אקוטי לטנטון כרוני, היה עורך אבחנה זו במפורש בחוק, כפי שהיא קיימת בעולם הרפואה.

  21. לפיכך, לשון החוק, אשר דורשת קיומו של רעש תמידי באוזניים, אינה תומכת בקבלת התביעה.

  22. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (ר' דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, 2.11.1999).

  23. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005; עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, 9.5.2012).

  24. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, ד"ר ביזר, בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע לבין תנאי עבודתו ומנגד, כי אין אפשרות לקבוע כי התובע סובל מטנטון תמידי.

  25. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסילתה. בענייננו אין לומר כי חוות דעת המומחה אינה מפורטת או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו. כך שלא הובאה כל הצדקה שלא לקבל את חוות דעתו של ד"ר ביזר כלשונה.

     

    סוף דבר 

  26. לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר ביזר, התביעה מתקבלת באופן חלקי, לעניין הירידה בשמיעה בלבד. התביעה להכרה בטנטון - נדחית.

  27. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

     

     

    Picture 2

     

     

    Picture 1

     

    תמונה 4

     

     

    חנה קפלניקוב, נציגת ציבור עובדים

     

    אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת

     

    מרדכי מנוביץ, נציג ציבור מעסיקים

     

    ניתן היום, ט' חשוון תשע"ט, (18 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ