א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע מבקש שליקוי בכפות ידיו (תסמונת התעלה הקרפאלית – CTS) תוכר כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.

2.התובע עובד בחברת סולל בונה משנת 1993, כמפעיל "מפלסת" (גריידר; תמונות צבע של המפסלת ושל הידיות שיתוארו להלן, הוצגו על ידי התובע).

לטענת התובע, הוא מפעיל את המפלסת באמצעות ידיות הידראוליות (חמש בכל צד), כאשר בקצה כל ידית ישנה "כדורית" בה התובע אוחז והוא מניע את הידיות קדימה ואחורה. על פי המתואר בסיכומי התובע, לצורך עבודתו, במהלך היום הוא מבצע אלפי תנועות סיבוביות של שורש כף היד, בעת הזזת הידיות. עוד נטען שהמפלסת רוטטת והדבר יוצר ויברציות שמשפיעות על הידיות.

3.בישיבת ההוכחות העידו התובע וחברו לעבודה, מר נחמיה דורון (להלן – דורון).

4.לאחר ששמענו את העדויות, הגענו למסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה וגם אין יסוד לטענה כי מדובר במחלת מקצוע.

5.לגבי קיומה של מחלת מקצוע, התובע לא הפנה לפריט מסוים מרשימת מחלות המקצוע (המנויה בתוספת השניה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954), ואף לא פירט מהם תנאי העבודה הרלוונטיים לאחת הפגימות המנויות שם. מעבר לכך וכפי שיפורט להלן, גם אם היה ניתן לבחון את עניינו של התובע על פי פריטים 26 או 14 לאותה רשימה, לא הוכחו התנאים הנקובים שם ("עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף היד או מרפק, החוזרות ונשנות ברציפות" או "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים").

6.לגבי התביעה על פי תורת המיקרוטראומה, ראוי כבר בשלב זה להזכיר את יסודותיה, כפי שתוארו בפסיקה לאחרונה בעב"ל (ארצי) 18324-05-14 חג'יאג – המוסד לביטוח לאומי, 2.3.16 (ההדגשות במקור – ד.ו.):

"על הטוען לקיומה של עילת המיקרוטראומה להוכיח קיומם של שלושה יסודות:

תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות;

קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה;

קביעה לפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.

הוכחת קיומו של היסוד הראשון - תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות, היא תנאי להעברת עניינו של המבוטח למומחה (יועץ רפואי) לבחינת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה (ר' סעיף 16 לפסק הדין בעניין אסתר נוח, וכן עניין חקניזרי).