ב"ל 38026-03-14 גיל רובין נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3/3/14 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה כי למערער לא נותרה כל נכות צמיתה בגין מחלת השחפת (להלן: "החלטת הועדה").

המערער, יליד 1973, נחשף במסגרת עבודתו לחולה שחפת ובשל החשיפה האמורה נטל טיפול אנטיביוטי במשך 4 חודשים.

ועדה מדרג ראשון התאימה למערער נכות זמנית בשיעור 60% בהתאם לפריט ליקוי 7(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956 (להלן: "התקנות") מיום 14/4/13 ועד יום 30/9/13 וקבעה כי נכותו הצמיתה הינה בשיעור 10% החל מיום 1/10/13 בהתאם לסעיף 7(2)(ג)(I) לתקנות.

המשיב ערער על החלטת הדרג הראשון, בטענה כי לא נותרה נכות יציבה שכן לא מדובר במחלת שחפת ראות פעילה. בעקבות ערר המשיב התכנסה הועדה נשוא עניינו. הועדה הותירה על כנה את הנכות הזמנית אך קבעה, כאמור, כי לא נותרה למערער נכות צמיתה. על החלטה זו נסוב הערעור שבפני.

טענות הצדדים-

תמצית טענות המערער הינן כדלקמן: