לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3/3/14 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה כי למערער לא נותרה כל נכות צמיתה בגין מחלת השחפת (להלן: "החלטת הועדה").
המערער, יליד 1973, נחשף במסגרת עבודתו לחולה שחפת ובשל החשיפה האמורה נטל טיפול אנטיביוטי במשך 4 חודשים.
ועדה מדרג ראשון התאימה למערער נכות זמנית בשיעור 60% בהתאם לפריט ליקוי 7(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956 (להלן: "התקנות") מיום 14/4/13 ועד יום 30/9/13 וקבעה כי נכותו הצמיתה הינה בשיעור 10% החל מיום 1/10/13 בהתאם לסעיף 7(2)(ג)(I) לתקנות.
המשיב ערער על החלטת הדרג הראשון, בטענה כי לא נותרה נכות יציבה שכן לא מדובר במחלת שחפת ראות פעילה. בעקבות ערר המשיב התכנסה הועדה נשוא עניינו. הועדה הותירה על כנה את הנכות הזמנית אך קבעה, כאמור, כי לא נותרה למערער נכות צמיתה. על החלטה זו נסוב הערעור שבפני.
טענות הצדדים-
תמצית טענות המערער הינן כדלקמן:
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.