אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 26/12/2019 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
37900-08-15
18/11/2019
בפני השופט:
יוסף יוספי

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד טלי הירשלר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מורן קונביסר
פסק דין

 

 

1. עסקינן בתובענה במסגרתה מבקש התובע להכיר בבקע מפשעתי בו לקה ביום 18.2.2014 כתאונת עבודה.

 

2.ביום 12.7.16 הגישו הצדדים עובדות מוסכמות, כדי להעבירן לעיונו של מומחה לכירורגיה שימונה על ידי בית הדין לחוות דעתו בסוגיית הקשר הסיבתי.

 

3.לפיכך, מונה פרופ' אריאל הלוי אשר נתבקש לענות על השאלות הבאות:

 

"א. ממה סובל התובע בכל הקשור לנושא בקע?

ב. ככל שהתובע סובל מבקע מפשעתי – מה מועד

הופעת הבקע?

ג. האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מתנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו להלן?

ד.  ככל שהתשובה חיובית, האם ישנם גורמים

נוספים שגרמו לליקוי? אם כן, האם השפעת

   תנאי עבודתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת  

 גורמים אחרים?".

 

והכל בהתבסס על העובדות הבאות:

 

תמונה 3

 

4.ביום 14.11.2016 השיב המומחה, כי אינו יכול ליתן חוות דעת מקצועית לאור היעדרם של מספר מסמכים. לפיכך, הועברו למומחה המסמכים המבוקשים, וביום 12.2.2017 קבע המומחה בהאי לישנא:

 

"מר ג' אובחן כסובל מבקע מפשעתי חוזר בימין. הקרע תוקן במעקב. אין למצוא בדוחות המעקב כל בעיה הקשורה לתיקון הבקע. בהתבסס על האמור לעיל אחוזי הנכות של מר ג' ביום ההתייחסות היא אך ורק לנושא הבקע הן 0%".

 

5.בהחלטה מיום 13.2.2017 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.

לאחר שהתברר כי בפני המומחה לא עמדו העובדות המוסכמות, הוחזר עניינו של התובע למומחה אשר קבע את הדברים הבאים:

 

תמונה 4

 

6.בהחלטה מיום 1.8.2017 נקבע כי למומחה יועברו 6 שאלות הבהרה. ביום 31.8.2017 ענה המומחה על השאלות שנשאל, תוך שהוא אינו משנה את עמדתו, לפיה נשלל קיומו של קשר סיבתי.

 

בדיון מיום 1.2.2018 הסכים הנתבע לבקשת התובע להעביר למומחה את שתי שאלות ההבהרה הבאות:

 

"א. האם המומחה מוצא קשר סיבתי על דרך החמרה בסבירות של למעלה מ-50% בין הופעת הבקע ביום 18.12.14 לבין האי - כושר שנגרם בעקבותיו והניתוח שנגרם בעקבותיו?

 

ב. בשים לב למועד האירוע, האם ללא האירוע החריג היה התובע ממשיך בשגרת בריאותו הרגילה ולו עוד יום אחד?".

 

ביום 20.2.2018 השיב המומחה על שנשאל תוך שהוא מציין כדלקמן:

 

"אינני מבין את השאלה. אינני יודע לחשב סבירות (ואני בטוח שכך גם חבריי המומחים האחרים) של החמרה של למעלה מ-50%. לאחר הניתוח ותיקון הבקע אין מצב של אי כושר. אדם יכול לחזור לכל פעילות. הרי זו מטרת תיקון הבקע, להחזיר את המנותח לכושר מלא".

 

עוד הוסיף המומחה ביחס לשאלה השנייה עליה נשאל, והשיב כי מדובר בשאלה היפוטתית – עתידית שאינו יכול או יודע לענות עליה.

 

7.בהחלטה מיום 24.5.2018 ניתנה החלטה על ידי בית הדין בדבר מינויו של מומחה נוסף, כך שביום 31.5.2018 מינה בית הדין כמומחה נוסף את פרופ' ראובן אורדע על מנת ליתן חוות דעתו בתיק דנן.

 

 

8.ביום 1.8.2018 השיב המומחה הנוסף לשאלות עליהן נשאל, תוך שהוא סוקר את החומר שהיה בפניו ומחווה דעתו כדלהלן:

 

"...הבקע המפשעתי הדו-צדדי נותח לראשונה ב-14.6.2004 וחזר בצד הימני בעת הרמת משקל חריג בעבודתו. הבקע החוזר נבע מהמאמץ הפיזי ביום האירוע. פרט לתיקון הקודם לא נראה שהיו גורמים נוספים שגרמו לליקוי..".

 

9.בהחלטה מיום 6.8.2018 ניתנה לצדדים שוב אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.

 

10.בהחלטה מיום 16.12.2018 אישר בית הדין את הצגת 4 שאלות ההבהרה הבאות:

 

תמונה 2

 

11.ביום 4.1.2019 השיב המומחה על שאלות ההבהרה שנשאל, תוך שהוא מציין בין השאר בהאי לישנא:

 

"לאור כל הנ"ל ניתן להסיק מסקנה שהשפעת האירוע על היווצרות הבקע היתה משמעותית ביותר, ולא היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אפשריים אחרים כגון מצבו הבריאותי הבסיסי של התובע.'".

 

12.בהחלטה מיום 6.1.2019 קבע בית הדין דיון סמוך, אשר במסגרתו ניתנה ההחלטה הבאה:

 

"בשולי החלטה זו נציין, כי בתיק זה הוגשו לביה"ד שתי חוות דעת מטעם מומחים שביה"ד מינה. חוות הדעת הראשונה שללה קשר סיבתי, וביה"ד מינה מומחה נוסף לאור נימוקי הבקשה שהוגשה. חוות הדעת השנייה קבעה קשר סיבתי בצורה מפורטת, ברורה וחד משמעית. בנסיבות אלה בהן קיימות שתי חוות דעת, יש להעדיף את זו המיטיבה עם המבוטח. הדבר נכון שבעתיים כשחוות דעת המיטיבה היא זו האחרונה, וחוות הדעת השוללת היא זו הראשונה, שלגביה קבע ביה"ד שלא ניתן להסתמך עליה ושלכן מונה מומחה נוסף.

לאור האמור לעיל, ביה"ד ממליץ לנתבע לקבל את התובענה תוך אימוץ חוות הדעת האחרונה, המיטיבה עם המבוטח; וזאת בהתאם להלכה הפסוקה הקובעת כך.

ונוסיף, כי עסקינן בתיק משנת 2015, בו מונו כבר שני מומחים מטעם ביה"ד, ואין מקום למינוי מומחה נוסף שיהיה השלישי במספר, לאור כל שפורט לעיל".

 

ביום 20.5.2019 הודיע הנתבע כי אין שינוי בעמדתו, ולפיכך הוחלט כי התובע יגיש סיכומיו

וסיכומי הנתבע יישמעו בעל פה בדיון שנקבע ליום 27/6/19.

 

13.הצדדים פעלו בהתאם להחלטת בית הדין.

 

התובע טען בסיכומיו כי המומחה הראשון קבע שמתקיים קשר סיבתי והמומחה הנוסף קבע חד משמעית בדבר קיומו של קשר סיבתי. חוות הדעת הראשונה אינה שלמה וברורה, בעוד השנייה חד משמעית ומפורטת, וממילא יש להעדיף את חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח.

 

מנגד, טען הנתבע שיש לאמץ את מסקנות המומחה הראשון, לפיה לתובע היה בקע מפשעתי מולד. קביעת המומחה השני אינה עולה בקנה אחד עם המתואר בספרות הרפואית הרלוונטית. לשיטת הנתבע, יש מקום כי המומחה הנוסף ייתן דעתו למכתב שחרור סיכום רפואי ויתייחס לעובדה כי שם צוין מפורשות "ללא ממצא חריג".

 

דיון והכרעה

 

14.לאחר לימוד טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להתקבל בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה הנוסף, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.

 

15.בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא:

 

"בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת

מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה

מירבית".

 

ראו:

עב"ל (ארצי) 411/97 בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.99, פיסקה 4 לפסק הדין).

סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212.

 

כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".

 

ראו:

דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי (29.3.95, פיסקה 13 לפסק הדין).

 

ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא:

 

"ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה".

 

ראו:

עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין).

 

16.במקרה שלפנינו קבע המומחה הנוסף באופן ברור ונחרץ את קיומו של קשר סיבתי בין עובדות המקרה לבין הבקע המפשעתי בו לקה התובע.

המדובר בקביעה רפואית שהובאה במסגרת חוות דעת מנומקת, וראוי לקבלה.

המומחה הנוסף תיאר ממה סבל התובע בעברו בכל הקשור לתחום הבקעים ואלו פעולות כירורגיות עבר בעקבות האירוע נשוא התובענה דנן.

 

המומחה הנוסף תיאר כי אומנם מדובר בבקע חוזר, אך הוא נבע מהמאמץ הפיזי ביום האירוע. המומחה הנוסף היה נחרץ בקביעתו גם במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, תוך שהוא אינו משנה את עמדתו וקובע כי מדובר בבקע ישיר בהסתמכו על דוח הניתוח של התובע מיום 2.3.15. בנוסף, ערך המומחה הנוסף יישום של פרטי המקרה על דרישות החוק, תוך שהוא מבסס מסקנתו החד משמעית, ואף מתייחס לספרות הרפואית אליה הפנה הנתבע.

 

17.די היה באמור לעיל, כדי להוביל לקבלת התובענה, וזאת בשים לב כי עסקינן בחוות דעת המיטיבה עם התובע לעומת חוות דעת המומחה הראשון.

בנוסף, חוות דעתו של המומחה הנוסף היתה מפורטת יותר ומנומקת יותר מחוות הדעת של המומחה הראשון. למעלה מן הנדרש נציין, כי גם המומחה הראשון קבע שהתפתחה התבטאות קלינית עקב הרמת המשא; דהיינו, גם מקביעתו עולה שהאירוע זירז או החמיר מצב קודם, במידה שהיה קיים כזה, קרי האירוע גרם להופעת הבקע.

 

18.כמו כן, לא מצאתי כי יש להפנות למומחה הנוסף את שאלות ההבהרה הנוספות אותן ביקש הנתבע בסיכומיו, וזאת לאור חוות דעתו החד משמעית של המומחה הנוסף, ובשים לב כי הוא ענה על שאלות ההבהרה עליהן נשאל אשר חלקן חוזרות על עצמן בסיכומי הנתבע.

 

אחרית דבר

 

19.לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, והכל בתוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין.

 

20.פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.

 

21.זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

 

 

 

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, (18 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ