אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 14/08/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
37631-03-15
15/07/2018
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד ינון תמרי
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי הררי
פסק דין

 

1.האם יש להכיר בפגיעה שנפגעה התובעת במהלך נסיעת אוטובוס בדרכה לעבודה, כפגיעה בעבודה כמשמעות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995?

 

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

 

2.ביום 3.11.14 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה, והודעה על פגיעה בעבודה, בגין פגיעה מיום 3.8.14 בדרכה לעבודתה. התובעת פירטה בטופס תביעתה שביום האירוע הנטען עלתה על קו אוטובוס 66 של חברת דן, מתחנת האוטובוס שברח' פרנקפורטר בפתח-תקוה, על מנת להגיע למקום עבודתה. בעת הנסיעה התרחשה בלימה פתאומית, בעטייה התובעת עפה קדימה, ותוך כדי ניסיונות בלימה, נשברה עצם כף ידה השמאלית.

 

3.במכתבו מיום 12.1.15 דחה הנתבע את התביעה על סמך תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998. הנתבע נימק החלטתו בכך שפנה לתובעת ביום 13.11.14 וביום 8.12.14 להמצאת פרטים הנוגעים למקום יציאתה לעבודה ביום הפגיעה; קבלת אישור מעסיק בנוגע לשעת תחילת העבודה; וכן בדבר היקף המשרה ומספרי ימי העבודה, אולם פניותיו אלה לא נענו על ידה.

 

לאחר שהומצאו בהליך זה לנתבע המסמכים והפרטים הנדרשים, נבחן עניינה של התובעת פעם נוספת. ביום 4.7.17 דחה הנתבע את התביעה לפי הוראות סעיפים 80(1) ו- 81(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הנתבע נימק החלטתו זו בכך שלפי פרטי התביעה ובירורים שנערכו בנוגע אליה, האירוע מיום 3.8.14 לא התרחש תוך כדי נסיעת התובעת ממעונה לעבודתה, כפי הנדרש בסעיף 80(1) לחוק אלא "בעת נסיעתך לעבודה לאחר סידורים אישיים במרכז העיר – סידורים בבנק ובמשרד הפנים". לחלופין, אף אם הייתה התובעת בדרכה לעבודה ממעונה, הביקור והשהייה בבנק ובמשרד הפנים, כמו גם טיפול בסידורים אישיים, לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיה כלפי המעסיק, ועל כן היו בגדר "הפסקה של ממש".

 

4.בדיון שהתקיים ביום 15.5.18 הודיעו הצדדים על הסכמתם לתשתית העובדתית העולה מתצהיר התובעת והפרטים המשלימים שנמסרו על ידה בדיון. וזו התשתית העובדתית:

"במועדים הרלבנטיים לתביעה התובעת התגוררה ברח' X ועבדה באוניברסיטת Y. התובעת הועסקה באוניברסיטה בשעות גמישות וביום האירוע הייתה אמורה להתחיל עבודתה בשעה 13:30.

 

ביום 3.8.14 התובעת יצאה מביתה בסביבות השעה 11:00 לביצוע סידורים אישיים. התובעת עשתה דרכה ברגל מביתה לסניף בנק לאומי ברח' X ולאחר מכן עשתה דרכה ברגל למשרד הפנים, דרך הרחובות חובבי ציון ומוהליבר.

 

לאחר שסיימה סידוריה, התובעת חזרה באותו מסלול, לכיוון ביתה, חלפה על פניו, והגיעה לתחנת האוטובוס הרגילה הסמוכה לביתה, שברח' Y, ממנה היא לוקחת מדי יום קו אוטובוס על מנת להגיע למקום עבודתה.

 

בסביבות השעה 13:00 התובעת עלתה על קו אוטובוס, שהוא חלק ממסלול נסיעתה הרגיל, על מנת להגיע למקום עבודתה. אירוע הפגיעה התרחש לאחר נסיעה של מספר דקות באוטובוס, סמוך לרחובות פרנקפורטר ויצחק שדה".

 

טענות הצדדים

 

5.התובעת טענה שלא אירעה כל סטייה בדרכה מביתה לעבודתה, באשר לאחר שסיימה סידוריה האישיים, היא שבה לביתה ולקחה קו אוטובוס מאותה תחנה ממנה היא יוצאת מדי יום לעבודתה. אף אם חלה סטייה בדרך, זו "רופאה" עת שבה למסלול יציאתה לעבודה הרגיל. לשיטתה, אין ליתן משמעות הפועלת לרעתה, מעצם כך שלא ביצעה "'עליה מתודית'", כלשונה, לביתה, ויצאה ממנו לעבודתה. התאונה עצמה אירעה בעת נסיעתה באוטובוס שנסיעתו החלה מאותה נקודה בה היא מבוצעת מדי יום, כך שיש לראותה כמי שהייתה במסלול הרגיל, שאותו היא מבצעת על מנת להגיע לעבודתה.

 

הנתבע טוען שסעיף 80(1) לחוק אינו חל במקרה זה, באשר אין המדובר היה בדרך מהמעון לעבודה. התובעת יצאה מביתה לדרך שונה מזו המובילה אותה לעבודה. היא צעדה לשני מקומות שונים, כל אחד מהם בדרך שונה מזו המובילה לעבודתה. לראייה, שלאחר שהיא סיימה סידוריה האישיים, היא נדרשה ללכת את כל הדרך חזרה עד למקום הסמוך לביתה, ואז למעשה החלה הדרך לעבודה. לשיטת הנתבע, עצם העובדה שבדרכה לתחנת האוטובוס התובעת חלפה בסמוך לביתה, אינה הופכת את הדרך שאותה ביצעה ל"דרך מהמעון לעבודה", באשר מעבר זה היה אקראי לחלוטין, ולא היה קשור בשום צורה ליעד הנסיעה, וקל וחומר לנקודת המוצא שלה. מכל מקום, אף אם סעיף 80(1) לחוק היה חל, הרי שסעיף 81(א) חל אף הוא, ומכאן שבכל מקרה נשללת זכאות התובעת לגמלה.

 

דיון והכרעה

 

6.סעיף 79 לחוק מגדיר "תאונת עבודה בנוגע לעובד שכיר כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ...". סעיף 80 לחוק, שעניינו חזקת תאונת עבודה, מרחיב את המקרים שיש לראותם כתאונת עבודה. לענייננו זה רלוונטי סעיף 80(1) הקובע כך:

 

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

 

 

החזקה האמורה סויגה בסעיף 81(א) לחוק, שעניינו "הפסקה וסטיה", הקובעת שהחזקה שבסעיף 80(1) לא תחול מקום בו חלה הפסקה או סטייה של ממש מן ה"דרך המקובלת", וזו לשון הסעיף:

 

"(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו,...".

 

7.במקרה שלפנינו, התובעת יצאה מביתה לצורך ביצוע סידורים אישיים, ועל דרכה זו לא חל סעיף 80(1) לחוק. עם זאת, לאחר שהתובעת סיימה את סידוריה, היא ביקשה להגיע למקום עבודתה. לצורך כך, התובעת שבה לתחנת האוטובוס שליד ביתה, אליה היא מגיעה מדי יום על מנת לקחת קו אוטובוס במסלול נסיעתה הרגיל לעבודה. בכך התובעת למעשה שבה לתוואי הרגיל מביתה למקום העבודה.

 

8.על פי הפסיקה, אין לקבוע מבחן כללי לפיו תסווג "הפסקה" או "סטיה" כ"קלה" או כ"רגילה", ומתי היא תסווג כ"הפסקה או סטיה של ממש", והכל תלוי בנסיבות.

 

בפסק דין פוגל (דב"ע לה/-0-188 המוסד לביטוח לאומי נ' פוגל (31.8.95) דן בית-הדין הארצי במקרה שבו עובד יצא מביתו לקופת-חולים, ולאחר שחזר מקופת החולים שב לתחנת האוטובוס הרגילה שממנה הוא נוסע בכל יום לעבודה, ובעת שחיכה לאוטובוס שבו הוא נהג לנסוע ברגיל בדרכו לעבודה, חצה את הכביש כדרכו מדי בוקר כדי לרכוש עיתון, ונפגע בתאונת דרכים. כב' השופטת אלישבע ברק ניתחה את ההלכות הרלוונטיות, והסבירה מדוע הן מחייבות את קבלת התביעה:

 

"כאשר תכלית ההליכה או הנסיעה לא היתה למעון או לעבודה אלא למקום אחר, אין כלל מקום לבחון האם היתה סטייה מהתוואי. העובד כלל לא היה על התוואי מהמעון לעבודה או להפך.

בענייננו אין הדבר כלל כך. המשיב היה בתוואי מביתו לעבודה. תכליתו היתה ללכת לעבודה. אמנם המשיב הלך קודם לכן לקופת חולים, אך ההלכה היא כי "סטייה" מהדרך, להבדיל מהפסקה, ניתנת ל"ריפוי" עם החזרה לתוואי הרגיל, ויש לבחון האם התאונה אירעה "במקום המצוי על הדרך המקובלת לנסיעתו" של המבוטח..., מה גם שלא היתה בענייננו סטייה של ממש מהדרך. בחזרתו של המשיב מקופת חולים אל תחנת האוטובוס ממנה הוא נהג לצאת באופן רגיל לעבודתו, רואים אנו כ"ריפוי" הסטייה מדרכו הרגילה של המשיב. הדבר עולה גם מהתרשים, אשר צורף לתצהיר המשיב בבית הדין האזורי. המשיב לא המשיך מהמרפאה לעבודה, אלא שב למסלולו הרגיל. אמת, התובע לא ממש נכנס לביתו ולמיטתו. נוסיף, כי הסעיף רואה חזקת תאונת עבודה גם אם הנפגע לן מחוץ לביתו, והיה בדרכו ממקום הלינה לעבודה"..

 

יישום הלכת פוגל על המקרה שלפנינו מוביל למסקנה ברורה שגם במקרה שלפנינו המדובר בפגיעה לעבודה. גם במקרה שלפנינו "רופאה" הסטיה בכך שהתובעת חזרה למסלול הרגיל אותו היא מבצעת מדי יום על מנת להגיע מביתה למקום העבודה. נוסיף, כי בפרשת להב (בל 18577-06-13 להב נ' המוסד לביטוח לאומי (22.5.14, כב' השופטת חנה טרכטינגוט), שגם בה המדובר היה בעובדת שיצאה בבוקר לקופת-חולים, ובהמשך לכך חזרה לתחנת האוטובוס שממנה היא נהגה מדי יום לסוע לעבודה, קיבל בית-הדין האזורי את התביעה, וזאת תוך החלת הלכת פוגל על המקרה שהיה לפניו. ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי לבית הדין הארצי נדחה (עבל 51146-06-14 המוסד לביטוח לאומי נ' להב (4.2.16)), תוך שבית הדין הארצי קובע כי בית הדין האזורי יישם נכונה את ההלכות המחייבות בעניין. בכך אנו רואים משום אישרור של בית-הדין הארצי לתוקפה המחייב הלכת פוגל, שניתנה למעלה מ- 20 שנה קודם לכן.

 

לדוגמאות נוספות מפסיקת בית הדין הארצי לכך סטייה מהדרך לעבודה ניתנת לריפוי עם החזרה לתוואי הרגיל של הדרך העבודה, ראו: דב"ע נז/0-138 המוסד לביטוח לאומי נ' ארמי (3.6.98)); עבל 18890-03-11 שלמה נ' המוסד לביטוח לאומי (30.11.12).

 

9.נוכח האמור, אנו קובעים שהאירוע מיום 3.8.14 התרחש במקום המצוי על הדרך הרגילה והמקובלת של התובעת מביתה למקום עבודתה, לאחר שהסטייה שהתובעת סטתה מהדרך לעבודה "רופאה" בכך שהיא חזרה לתוואי הרגיל של הדרך לעבודה.

 

סוף דבר

 

10.התביעה מתקבלת והאירוע מיום 3.8.14 מוכר כתאונת עבודה.

 

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

 

על פסק דין זה ניתן לערער בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

 

ניתן היום, ג' אב תשע"ח, (15 יולי 2018), בהעדר הצדדים .

 

תמונה 4

 

 

Picture 1

גב' סיגל רונן-כץ,

נציגת ציבור עובדים

 

דורי ספיבק, שופט

אב"ד

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ