אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 28/11/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
37561-03-15
11/11/2018
בפני סגנית הנשיאה:
אריאלה גילצר – כץ

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד בר אליעזר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד יוחאי אלרון ואח'
פסק דין
 

 

 

האם ויכוח שאירע בין התובע למנהל מפעל גרם לאירוע מוחי שבו לקה התובע זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

 

  1. ביום 3.10.17 קבע ביה"ד כי הונחה תשתית עובדתית על ידי התובע לקיומו של אירוע חריג והוחלט על מינוי של מומחה רפואי, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע למחלת התובע.

     

  2. ביום 20.11.17 מינה ביה"ד את פרופ' ויויאן דרורי כמומחית רפואית מטעם ביה"ד.

     

  3. ואלו העובדות שהועברו למומחית:

     

    1.התובע עובד כנהג מערבל בטון עצמאי. התובע עובד עם חברת A אשר מייצרת בטון.

     

    3.התובע מגיע מיד בוקר למפעל מעמיס בטון למשאית ע"י מפעיל הבטון. לאחר הוצאת תעודת משלוח התובע יוצא לשטח ופורק את הבטון. לאחר סיום פריקת הבטון חוזר התובע למפעל, מעמיס בטון ויוצא לשטח וחוזר חלילה.

     

    4. ביום 23/6/13 אירעה תקלה במפעל והנהגים התבקשו בשעה 14:00 להגיע למפעל ב-***** ושם להעמיס את הבטון. לטענת התובע, כיוון שהוא מסיים את עבודתו בשעה 16:00, הבין כי לא יספיק לבצע משלוח נוסף וביקש להחנות את משאיתו במגרש החניה של המפעל, שם מחנים את המשאיות בלילה. כיוון שבמגרש היה שופל (מעמיס קדמי), עלה התובע על השופל וביקש להזיז אותו על מנת שיוכל להחנות את המשאית במקומו.

     

    5. מנהל המפעל, מר ל.ש , הגיע באותה העת וצעק על התובע בכעס על כך שהתובע עלה על השופל ושאל אותו מי הרשה לו לעשות כן ללא הכשרה מתאימה. התובע השיב למר ש' , כי הוא פועל כך כבר מזה שנים ומעולם הדבר לא היווה בעיה ולא העירו לו על כך.

     

    6. מר ש' הודיע לתובע, כי הוא אינו יכול להחנות את המשאית בשטח המפעל וביקש ממנו שלא לעשות כן וכל זאת בטונים גבוהים ובאווירה קשה. לכן, התובע החנה את משאיתו מחוץ למגרש החניה והלך לביתו.

     

    7. המשאית לא הייתה מבוטחת בביטוח מקיף. התובע היה מוטרד וחשש כי המשאית תיגנב שכן החנה את משאיתו מחוץ למפעל ללא אמצעי אבטחה.

     

    8. בבוקר שלמחרת פנה התובע לקופ"ח ומשם פונה לביה"ח.

     

    9. התובע לקה באירוע מוחי.

     

  4. ואלו השאלות שהופנו למומחית והתשובות שנתקבלו ממנה:

     

    א.מהו הליקוי ממנו סובל התובע?

     

    "התובע סבל בתאריך 23.6.13 מאוטם מוחי קל באזור הפונס."

     

    ב.האם התובע עבר אירוע מוחי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?

     

    "כן."

     

    ג.האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע המוחי אותו עבר התובע?

     

    "כן."

     

    ד.ככל שהמומחית תשיב בחיוב לשאלה הקודמת, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה. האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

     

    "סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו של האירוע היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר. ראה הסבר לעיל."

     

    ובפרק ה"מסקנה" לחוות דעתה כותבת המומחית:

     

    "אין ספק שמר פלוני עבר בתאריך 24.6.13 אוטם מוחי קל באיזור הפונס, כפי שהתבטא בסימנים הנאורולוגיים שתוארו בבדיקתו וכפי שנצפה בבדיקות MRI של המח. השאלה המרכזית הינה האם הסיבה העיקרית לאוטם היא מחלותיו הקודמות (עישון כבד ושינויים איסכמיים כרוניים במח לפי בדיקת CT) או האירוע המתואר של לחץ נפשי יוצא דופן בלילה שקדם לאוטם המוחי (חרדה מגניבת משאיתו).

    קיימים מחשבונים שונים שפותחו לחישוב הסיכון לפתח אירוע מוחי. רוב המחשבונים מבוססים על בסיס נתונים ענק שנאסף במסגרת מחקר אפידמיולוגי נרחב מאד בארצות הברית בשם Framingham Heart Study שעקב אחרי אוכלוסייה רגילה במשך שנים רבות ומתאר סיכון לפתח מחלות לב, כלי דם ואחרות לאורך שנים ביחס למחלות רקע, הרגלי חיים, מקצועות ועוד. ניתן למצוא מחשבוני סיכון לאירוע מוחי באתרי אינטרנט לדוגמא: clevelandclinic.org, ucla.edu.

    על סמך נתונים של מר פלוני בתיקו הרפואי, הסיכון המחושב שלו לפתח אירוע מוחי במהלך 10 השנים הבאות עמד בחודש יוני 2013 על 6.8% – נמוך יותר בהשוואה לאוכלוסיית גברים ממוצעת בגילו שהינה בעלת סיכון ממוצע של 8%.

    נושא הדחק הנפשי כגורם לאירוע מוחי נבדק בצורה חלקית בלבד בספרות הרפואית. מספר מאמרים אפידמיולוגיים בנושא (Koton et al, Neurology 2004, Mostofsky et al, Eur Heart Journal 2014) בדקו את הקשר בין אירוע מוחי ואירועי דחק נפשי במהלך השעות שקדמו לאירוע ומצאו שחוויות רגשיות שליליות וכעס דווחו באחוזים גבוהים בשעתיים שקדמו להופעת אוטמים מוחיים, לכן נראה שיש לאירועים מסוג זה תפקיד כזרז להופעת אוטם מוחי. מחקרים אלו באו לידי ביטוי גם בחוות דעתו של פרופ' רכס לבית הדין הארצי לעבודה במקרה יהושוע לב (208/09), שהפך לאסכולה מקובלת בנושא.

    אצל מר פלוני האוטם המוחי הופיע תוך שינה בזמן שהיה בחרדה יוצאת דופן, לכן החרדה לדעתי הייתה בהחלט זרז להופעת האוטם המוחי במקרה זה."

     

  5. ביום 22.5.18 נעתר ביה"ד לבקשת הנתבע להעביר למומחית שאלות הבהרה.

     

  6. ואלו שאלות ההבהרה שהועברו למומחית והתשובות שנתקבלו ממנה:

     

    1.האם את מסכימה שבמסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע הנטען מיום 23.6.2013 אין תלונות מצד התובע בפנייתו לקופת החולים על לחץ נפשי או על אירוע של דחק?

     

    "המסמכים לא עומדים בפניי כעת (הדיסק הוחזר למזכירות בית המשפט), אבל היות והתובע סבל מהפרעה בדיבור כתוצאה מהאוטם, יתכן שהמעיט בדיבור ולכן לא ציין את הלחץ הנפשי תחילה. 

    השאלה לגבי אמינות התלונה של קיום דחק נפשי יוצא דופן בלילה שלפני האירוע איננה שאלה רפואית."

     

    2.האם את מסכימה שבפנייתו של התובע למיון (בגין האירוע הנטען ביום 23.6.2013) הוא לא התלונן על לחץ נפשי או על אירוע של דחק?

     

    "כנ"ל."

     

    3.האם את מסכימה ששינה בלילה מורידה את עוצמת הדחק, במידה והייתה קיימת?

     

    "שנת לילה מורידה את עוצמת הדחק, בתנאי שהאדם באמת ישן. טענת התובע הייתה שלא ישן טוב מפני שהיה מוטרד ואז אין ירידה, אלא יתכן אף עליה בעוצמת הדחק."

     

    4.האם את מסכימה שלאור Framingham Heart Study גם לפי Ucla Scale הסיכון לפתח אירוע מוחי אצל החולה הוא 26.3 ו- 25.5 בהשוואה ל- 7%-8% לבני גילו?

     

    "לא. בחישוב שלי הסיכון של התובע לפי Framingham Heart Study היה בעת האירוע 6.8%, לכן נמוך בהשוואה לגברים בני גילו. כך גם כתוב בחוות דעת."

     

    5.האם את מסכימה שמדובר בחולה אשר נמצא בתהליך חולני ממושך של כלי דם מוחיים?

     

    "אצל התובע נצפה תהליך טרשתי של כלי הדם המוחיים בבדיקות ההדמיה שבוצעו מיד לאחר הופעת האוטם המוחי. כמובן אין לנו דרך לדעת האם התהליך הזה היה ממושך או לא לפני הופעת האירוע, אם כי ברור שלא נוצר בסמוך לאירוע."

     

    6.האם את מסכימה שמדובר בחולה אשר נמצא בתהליך חולני ממושך של כלי דם לבבי, עקב התפתחות אוטם שריר הלב כעבור חצי שנה עם היצרויות קשות של שני עורקי הלב?

     

    "לא. היות והאוטם הלבבי התפתח רק חצי שנה לאחר האוטם המוחי, לא ניתן לדעת מה היה מצב כלי הדם הלבביים ערב האוטם המוחי."

     

    7.האם התובע פיתח אירוע מוחי בבוקר או לקראת הבוקר?

     

    "בחוות דעתי רשמתי שהוא התעורר בבוקר עם סימנים נוירולוגיים חולניים. היות והמסמכים לא נמצאים כעת בידי, לא יכולה לבדוק נתון זה שוב."

     

    8.האם לא מדובר ב-HAZARD PERIOD של שעתיים אצל התובע?

     

    "היות ולטענתו הלחץ הנפשי היוצא דופן נמשך כל הלילה, זמן ההתעוררות בבוקר מתאים לתקופה של לא יותר משעתיים מקיום הזרז."

     

    9.האם השפעה של האירוע בעבודה פחותה בהרבה מההשפעה של גורמי סיכון שנמצאו לתובע?

     

    "לתובע היו בעת האירוע המוחי רק שני גורמי סיכון – עישון כבד ויתר שומנים בדם. לכן, בהתאם להסברים בתוך חוות הדעת ולעיל, השפעת גורמי סיכון אלה לבדם על הופעת אוטם מוחי הייתה פחותה מהשפעת הלחץ הנפשי יוצא הדופן המתואר."

     

    טענות הצדדים

     

    טענות התובע:

  7. המומחית קבעה באופן חד משמעי קשר סיבתי בין האוטם המוחי שבו לקה התובע לאירוע החריג.

  8. המומחית הסבירה שהסיכוי של התובע ללקות באירוע מוחי היה נמוך מאוד ביחס לשאר הגברים בגילו.

  9. חוות הדעת ברורה ונהירה ועל כן יש לקבלה ולהכיר בתביעה.

     

    טענות הנתבע:

  10. המומחית התייחסה בתשובתה לאמינות התובע, על אף שהייתה צריכה להתייחס רק לפן הרפואי.

  11. המומחית קובעת כי אצל התובע נצפה תהליך טרשתי של כלי הדם המוחיים וברור שהתהליך לא נוצר סמוך לאירוע.

  12. המומחית סותרת עצמה. בחוות דעתה ציינה המומחית כי הסיכוי של התובע לפתח אירוע מוחי היה 6.8% (נמוך בהשוואה לגברים אחרים בני גילו) אולם קובעת כי לתובע גורמי סיכון: עישון כבד ויתר שומנים בדם אך בתשובתה לשאלה 6 היא קובעת כי לא ניתן לדעת מה היה מצב כלי הדם הלבביים ערב האירוע המוחי (התובע לקה באירוע לבבי חצי שנה לאחר האירוע המוחי).

     

  13. הנתבע מבקש מביה"ד לסטות מחוות הדעת ולדחות את התביעה ולחלופין, למנות מומחה רפואי אחר.

     

    הכרעה:

     

  14. לאחר שעיינתי בחוות דעתה של פרופ' דרורי ובתשובותיה לשאלות ההבהרה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

     

  15. פרופ' דרורי קובעת באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי. המומחית מסבירה כי הסיכוי של התובע ללקות באירוע מוחי באותה עת עמד על 6.8% בלבד ולכן תרומתו של האירוע החריג להופעת האוטם המוחי היא אקוטית.

     

  16. פרופ' דרורי מסבירה כי האירוע המוחי הופיע תוך כדי שינה בזמן שהיה בחרדה יוצאת דופן והחרדה הייתה זרז להופעת האוטם, ואילולא האירוע, האוטם היה מתרחש במועד מאוחר יותר.

     

  17. המומחית קובעת כי גורמי הסיכון של התובע (עישון כבד ויתר שומנים בדם), השפעתם על הופעת האוטם נמוכה מהשפעת הלחץ הנפשי בו היה נתון התובע.

     

  18. לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

     

    "לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

     

    "הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

     

  19. מצאתי את חוות הדעת מנומקת ואני מאמצת אותה.

     

  20. טוב היה עושה הנתבע אם לאחר קבלת חוות הדעת, היה מכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

     

    סוף דבר:

     

  21. התביעה מתקבלת.

     

  22. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

     

  23. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

     

    ניתן היום, ג' כסלו תשע"ט (11 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ