י.ש. נ' המוסד לבטוח לאומי

לפנינו תביעתו של ש.י. (להלן: "התובע") להכיר בפגיעתו מיום 7.9.14 ו8.9.14 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" ו/או "החוק"), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, (להלן: "הנתבע") בה נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, זאת משלא הוכח לדעת הנתבע כי אירעה לתובע פגיעה בעבודה ולא הוכח קיום אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, כנדרש בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק.

ביום 25.9.16 התקיים דיון מקדמי בתיק והוסכם כי הפלוגתאות הן: קרות אירועים חריגים בימים 7/9/14 ו8/9/14 שאלת קשר סיבתי ומאזן ההשפעות.

התיק נקבע לישיבת הוכחות לאחר שניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי התובע. ביום 18.01.16 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נשמעה עדות התובע וכן עדות המעסיק מר חנוך קריינוביץ אשר היה מעסיקו של התובע במועדים הרלוונטיים לתביעה.

הרקע העובדתי כפי שהוא עולה מחומר הראיות:

• התובע, יליד שנת 1969, עבד כנהג אמבולנס בחברת "אמבולנס חנוך בע"מ".

• ביום 8/9/14 הגיע התובע על ידי אמבולנס ואושפז בבית חולים וולפסון כאשר התלונן: " בלילה אירוע של כאבים חזקים בבית החזה שנמשכו כחצי שעה וחלפו מעצמם. לא חשב שזה בעל משמעות ולא פנה לטיפול. כחצי שעה טרם קבלתו חש כאבים עזים בבית החזה, מצד שמאל, ללא הקרנה וללא קוצר נשימה. לווה בהזעת יתר. בתיאום עם צוות מד"א הובא ישירות ליחידה לטיפול נמרץ לב והופנה לצינטור. ר' נ/6 .

• התובע שוחרר ביום 11.9.16 לאחר שאובחן כמי שעבר אירוע לבבי חד ולאחר שטופל בצינטור וקיבל חופשת מחלה של 45 ימים בטופס זה נרשם כי :" אשתו ביקשה ממני ביום שחרורו לציין כי המטופל רב עם מעסיקו טרם האירוע".

   

  טענות הצדדים בתמצית