ב"ל 36079-04-14.15 ס' א' ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 29.1.14.

2.המערער נפגע ביום 1.7.11 בפגיעה שהוכרה פגיעה בעבודה, במהלכה נגרמה לו פציעת מעיכה של שורש כף יד שמאל.

הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 20% מותאם לפריט ליקוי 41(10)ד' שעניינו "שורש היד – קישיון בעמדה בינונית, בין נוח ובין לא נוח" המתאים ליד שמאל כיד הלא דומיננטית.

בנוסף, קבעה הוועדה כי להפעיל את תקנה 15 במלואה, ולפיכך שיעור הנכות הכולל בעקבות הפגיעה הועמד על 30%.

3.במהלך הדיון מיום 14.7.14 הסכימו ב"כ הצדדים כי עניינו של המערער ידון שוב על-ידי ועדה רפואית לעררים על מנת שתשקול קביעתה בעניין הנכות בשל הפגיעה בשורש כף היד, ותנמק האם מצבו של המערער יכול להתאם לפריט הליקוי שעניינו קישיון לא נוח של כף היד.

4.המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא בשאלות בדבר חובתה של הוועדה לבחון את ההגבלות מהם סובל המערער לטענתו בכתף שמאל, וכן באשר להרכב הוועדה שתתכנס.

5.המערער טוען כי היה על הוועדה לדון בתלונה בדבר כאבים והגבלות בכתף, וזאת לאור המסמכים שצוינו בחוות-הדעת של ד"ר גורן מטעם המערער והמסמכים שבתיק.

עוד טוען המערער כי בנסיבות העניין יש להחזיר את הדיון לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

6.מנגד, טוען המשיב כי אין מקום לחייב את הוועדה לדון בתלונה בדבר הכת;, שלא הועלתה בערר או בפני הוועדה, וכי אין מקום לשנות מהרכב הוועדה בהתאם להלכות הנוהגות בבתי הדין.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את טענות המערער בשאלות שנותרו במחלוקת: