ב"ל 36029-10-13

1.התובע נפגע ביום 29.07.12 בברך רגל ימין, ולטענתו פגיעתו נגרמה כתוצאה מתאונה שארעה במסגרת עבודתו.

בקשת התובע להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה ע"י הנתבע מהנימוק שלא הוכחה התרחשותו של האירוע התאונתי, וכי אין קשר בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע הנטען.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.התובע הגיש תצהיר עדותו ראשית והוא נחקר עליו בפנינו, ובהחלטה שניתנה ביום 13.07.14 קבענו כי עדותו של התובע הייתה מהימנים בעינינו, וכי אכן הוכחה התרחשותו של האירוע הנטען.

לפיכך, על בסיס מכלול העדויות והראיות שהובאו בפנינו, קבענו את העובדות הבאות –

א.התובע יליד 1955.

ב.התובע עובד כמאבטח מטוסים בחברת אל-על.

ג.ביום 29.07.12, בשעה 04:00 בבוקר, בדרך חזרה מעבודתו, עת התובע עבר במעבר תת קרקעי ובבואו לעלות במדרגה הראשונה בגרם מדרגות שבסוף המעבר, פנה ימינה בתנועה סיבובית וחש בכאב חד ברגל ימין וקושי בנשיאת הגוף (להלן: "האירוע").

ד.ביום 30.7.12, התובע פנה לרופאו לקבלת טיפול רפואי.

בבסיס הנימוקים שעמדו בהחלטה הנ"ל הובאו הדברים הבאים:

"ב"כ הנתבע הפנתה למספר נתונים שיש בהם, לכאורה ולגישתה, כדי לפגום בגרסת התובע, בראשם העובדה שהתובע סבל מכאבים בברך ימין עובר למועד התרחשות האירוע, וכי במסמכים הרפואיים הסמוכים למועד ההתרחשות הנטענת התובע לא הזכיר מאומה ביחס לכל אירוע טראומתי שאירע לו באותו היום, וזאת מלבד בעיות ממושכות של שינויים ניווניים. במסמכים הרפואיים מבית החולים קיימת לגישת ב"כ הנתבע גרסה הסותרת את גרסתו של התובע בדבר התרחשותו של אירוע כל שהו במסגרת העבודה.

בנוסף טענה, שגם בהינתן גרסתו של התובע כפי שתוארה במסגרת הדיווח על פגיעתו ובטופס התביעה לתשלום דמי הפגיעה, הרי שאין מדובר בסיבוב של הברך או תנועה לא נכונה למעט הנחת הרגל על מדרגה.

אשר לאופייה של הפגיעה, עדותו של התובע הייתה כאמור מהימנה בעינינו ועל יסודה קבענו את העובדות שתוארו לעיל.

אשר לעניין הרישומים הרפואיים - ערים אנו להלכה בדבר חשיבותה של האנמנזה, והמשקל המיוחס לרישומים הרפואיים בהם נרשמת גרסתו של הנפגע בסמוך לאחר פגיעתו, וזאת על בסיס ההנחה שימסור את מירב המידע הרלבנטי לצורך קבלת הטיפול הרפואי הנדרש.