ב"ל 3554-09-13 צ'אקלה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפנינו תובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר בנזקים בגבו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. התובע זנח טענתו ביחס להכרה בנזקים בגבו כתוצאה מאירוע תאונתי מיום 26.9.11, טענה אשר נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 7.8.12. יצויין, כי במסגרת החלטה זו של פקיד התביעות נדחתה גם התביעה להכרה לפי תורת המיקרוטארומה, תוך שהנתבע מפנה להחלטתו מיום 14.10.09.

טענות התובע

2.לטענת התובע, הוא עבד כנהג אוטובוס שכיר החל משנת 2002, משך 6 ימים בשבוע 10-12 שעות ביום. באוטובוסים בהם נהג התובע, במקרים רבים בולמי הזעזועים לא היו תקינים. כך נוצר מצב בו כל משך הנהיגה התובע התנדנד, עלה וירד עם כל תנודה בכביש, ולכן גבו ספג את כל הזעזועים והטלטלות. גירסה זו לא נסתרה על ידי הנתבע. החל משנת 2006 עבד התובע בחברת מטרופולין כנהג על אוטובוסים בהם מותקנת מערכת בולמי זעזועים, אך עם הזמן נוצרו תקלות ופגמים בכסא. בשנת 2007 לתובע היה שותף לנהיגה שהיה גבוה ממנו, ולאחר ששותף זה כיוון את הכסא, אי אפשר היה לכוון אותו לנוחות התובע, דבר שגרם לתובע לתנוחה לא נוחה, והתובע צריך היה להפעיל מאמץ פיזי מוגבר בנהיגה דבר שגרם לכאבים בגבו וברגלו.

התובע פנה מספר פעמים בתלונות ביחס לכסא, אך לא נענה. התובע נהג פרקי זמן ארוכים ומרחקי נסיעה משמעותיים גם בכבישים משובשים, בכבישים לא סלולים ובדרכי עפר. עצם העובדה כי מלבד נהיגה בדרכים משובשות כללה הנהיגה גם נהיגה בכבישים תקינים אינה מונעת קביעת קיומה של תשתית עובדתית לבחינת מיקרוטראומה.

בטופס התביעה הראשונה שהגיש, התובע טען להכיר בנזקיו כתאונת עבודה, ולא לפי תורת המיקרוטאומה. התביעה השניה, שהיא נשוא התיק דנן, נדחתה בהתבסס על התביעה הראשונה ללא שנבחנה לגופה. לפיכך, יש לבחון את תביעתו של התובע לגופה, ולמנות מומחה לאחר קביעת העובדות על מנת שיבחן את סוגיית הקשר הסיבתי.

טענות הנתבע

3.לטענת הנתבע, יש לדחות את התובענה גם לאור התיישנותה. בהחלטת פקיד התביעות מיום 14/10/09 נדחתה תביעתו של התובע לאחר שנבחנה על דרך המיקרוטראומה. על התובע היה להגיש ערעור על ההחלטה בתוך שנה ועד יום 14/10/09, ומשלא עשה כן היא הפכה לחלוטה.

התובע עקף את מוסד ההתיישנות ואת המועדים הקבועים בחוק, והגיש לנתבע ביום 2/5/12 תביעה חדשה, המבוססת על המסד העובדתי של התביעה הראשונה.

ההחלטה היחידה שניתן לדון בה, הינה החלטת פקיד התביעות מיום 7/8/12 שניתנה בעניין התביעה השנייה לגבי האירוע הנטען מיום 26/9/11, הא ותו לא. אך משהתובע טוען לפגיעה על דרך המיקרוטראומה בלבד, ומשלא חל כל שינוי בנסיבות העובדתיות בין התביעה הראשונה לשנייה, דין התביעה כולה להדחות על הסף מחמת התיישנות.

מחומר הראיות שהובא עולה, כי לא קמה תשתית ראייתית לקיומה של מיקרוטראומה, המצדיקה מינוי מומחה רפואי. גירסתו של התובע היתה בלתי מהימנה. התובע העלה טענות חדשות שלא נטענו על ידו בעבר. כמו כן, גירסתו לפיה עבד במהלך השנים בחברות השונות על כסאות לא תקינים לא הוכחה, ומבוססת רק על השערות של התובע. עבודתו של התובע התבצעה בעיקר על כבישים בין עירוניים סלולים ולא על כבישים משובשים. נסיעתו של התובע על כבישים משובשים היתה שולית ומינורית, ואין בה להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

דיון והכרעה