ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
35503-08-14
21/11/2016
|
בפני השופטת:
ד"ר אריאלה גילצר-כץ
|
- נגד - |
תובע:
י.ש. עו"ד צפריר איש טוב עו"ד רן אלחדיף
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד יוחאי אלרון
|
פסק דין |
התובע בדק את תיבת הדואר האלקטרוני בביתו ונתקל בזימון לפגישה אצל סמנכ"ל משאבי אנוש במקום עבודתו. בסמוך לאחר מכן התמוטט, פונה לביה"ח ושוחרר כעבור מספר שעות. כעבור מספר ימים, בעת שהוא שוהה בביתו, ניהל שיחה קשה עם מנהלו בעבודה, בעניין חוב כספי שהיה לתובע כלפי קברניט בחברה. ושוב, בסמוך לאחר מכן התמוטט ופונה לביה"ח, הפעם בחשד לאוטם מוחי. האם מהווים שני האירועים הללו תאונות עבודה כמשמעותן בחוק?
רקע
-
התובע, יליד 1953, עובד כ-30 שנה בחברת "אל על", היום כקצין מבצעי אוויר באגף שליטה מבצעית.
-
התובע הגיש למל"ל שתי תביעות לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.
-
התביעה הראשונה הוגשה ביום 26.5.2013 בגין אירוע מיום 20.2.2013. על פי הכתוב בטופס התביעה, בעודו בביתו שוחח בטלפון עם מנהל המשמרת שלו והשיחה הפכה לוויכוח שהלחיץ אותו וגרם לו לחרדה (להלן: עניין הוויכוח). כשעה לאחר מכן היה התובע בדרכו לתחנת ההסעה למקום העבודה, כאשר לפתע איבד את ההכרה, התמוטט ופונה לביה"ח. מאוחר יותר אובחן כסובל מאוטם מוחי.
-
התביעה השניה הוגשה ביום 5.1.2014 בגין אירוע קודם, מיום 10.2.2013. על פי הכתוב בטופס התביעה, התובע בדק את תיבת הדואר האלקטרוני שלו כאשר הוא בביתו, בטרם יצא לעבודתו, ומצא בה זימון לפגישה אצל סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה (להלן: עניין הדואר האלקטרוני). נושא הפגישה לא צוין והתובע חשש כי מבקשים לפטרו. הדבר הלחיץ אותו וגרם לו לחרדה, בייחוד נוכח גילו המתקדם וחששו הכבד שלא ימצא עבודה אחרת. בסמוך לאחר מכן, בדרכו להסעה למקום העבודה, התמוטט ופונה לביה"ח. הבדיקה, לדבריו, הייתה תקינה והוא שוחרר כעבור מספר שעות.
-
שתי התביעות נדחו על ידי פקיד תביעות המל"ל, הראשונה ביום 29.10.2013 והשניה ביום 23.4.2014, מהטעם שלא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה, אשר הביא להתפתחות האוטם המוחי. על כך הערעור שלפניי.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת