החלטה 34807-11-12

1.בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של ד"ר שי קונס, שמונה כמומחה מטעם בית הדין.

2.חוות הדעת הועברה לצדדים והם היו רשאים להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בקשר לחוות דעתו, אם ברצונם לעשות כן.

3.בבית הדין נתקבלה בקשה מטעם ב"כ התובע להפנות למומחה שאלת הבהרה אחת.

הבקשה נומקה בכך שלגישתו של ב"כ התובע, מחוות הדעת "לא ניתן להבין מהי המחלה ו/או מהו הליקוי הנפשי ממנו סבל התובע בעקבות האירוע, זאת מאחר והמומחה לא ענה על שאלתו הראשונה של כבוד ביה"ד הנכבד, ולא פירט בחוות דעתו מהי המחלה ו/או מהו הליקוי הנפשי ממנו סובל התובע מיום האירוע".

מטעם ב"כ הנתבע לעומת זאת, הובעה התנגדות להפניית השאלה באשר לגישתה ניתן מענה ובהיר לשאלת ההבהרה המבוקשת.

4.לאחר עיון בבקשה ובשאלת ההבהרה, באתי לידי מסקנה שאין מקום להפנות למומחה את השאלה המבוקשת, באשר ההפניה שבשאלה קיבלה התייחסות ברורה בחוות הדעת שבה התייחס המומחה למצבו הרפואי-הנפשי של התובע הסובל מ:

"depressive reaction Adjustment disorder mixed and

personality disorder  Narcissistic" (פרק אבחנות לחוות הדעת).

לדעת המומחה, "אני מתרשם כי הפרעת ההסתגלות המתוארת החלה בחודשים טרם "הארוע"...ניתן להבין כי הארוע היווה רק חלק קטן מההחרפה במצבו. הבעיות הכלכליות היו ידועות לו ומתוארות בחודשים קודם לכן, בנוסף גם גיוסו הקרב של בנו היווה גורם דחק משל עצמו. בנוסף לכך, כבר קודם הוצע לו להתאשפז לשם קבלת טיפול בטרם הוגבל חשבון הבנק שלו.

מעבר לכך, אנו למדים מהגורמים שטיפלו בו לאורך זמן ומכירים אותו היטב...כי הפגיעה הנרקסיסטית היא חלק מהוויתו ובעתות משבר מנגנוני ההתמודדות נגזרים ממרכיבים אישיותיים קיימים...ההפרעה ההסתגלותית החלה טרם לאירוע המצויין ולפיכך לא ניתן לראות בו כגורם לבעיה הנפשית (ההדגשות אינן במקור, ו.ש)".

הנה כי כן, ובניגוד לנטען על ידי ב"כ התובע, המומחה התייחס לליקוי ו/או למחלה הרפואית-הנפשית ממנה סובל התובע, לרבות לשאלת הקשר הסיבתי בין אותה מחלה לבין האירוע כהגדרתו בהחלטת המינוי ולמאזן השפעת האירוע בעבודה על הופעת המצב לנפשי לעומת השפעתם של הגורמים האחרים.

5.אשר על כן, על התובע להודיע לבית הדין תוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זאת מה עמדתו בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ולהודעת ב"כ הנתבע הנ"ל.