ב"ל 3451-08-14

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.3.14 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער נכות זמנית לתקופה שבין 9-12/00 ונכות צמיתה בשיעור 0% מתאריך 23.12.00 (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1טעתה הוועדה עת לא מילאה אחר הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה.

2.2טעתה הוועדה עת במסגרת בדיקתה את המערער מצאה ממצאים שעניינם הגבלה, קלה בתנועות היישור, סיבוב והטית של הגב כשהיה עליה על פי ממצאים אלה לזכות את המערער ב- 10% נכות לפי פריט ליקוי 37(7)א' בעוד בפועל העניקה לו דרגת נכות בשיעור 0%.

2.3טעתה הוועדה עת ציינה כי נמצא במסגרת בדיקת E.M.G מיום 19.2.14 ממצא המצביע על נזק שורשי בחוליה L5 משמאל ועל אף האמור נמנעה מלקבוע דרגת נכות בגין ממצא זה.

2.4טעתה הוועדה עת לא התייחסה כראוי לחוות דעתם של ד"ר ויסמן וד"ר רנד.

2.5טעתה הוועדה עת ציינה מחד כי ממצאי בדיקת E.M.G מיום 2.6.08 הצביעו על סימני רדיקולופתיה כרונית בחוליות L5–L4 משמאל ומאידך מציינת כי בבדיקת ה- E.M.G אין ממצא המסביר תלונות המערער באשר להעדר תחושה ברגל שמאל וירידה בתחושה ברגל ימין.

2.6טעתה הוועדה עת נמנעה מלהסביר הנכות שקבעה למערער וזאת בשים לב לוועדות קודמות שקבעו בעניינו של המערער 10% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה.

הוועדה מציינת קיומם של כאבי גב שבעטים היה מקום להפחית מהנכות הנקבעת למערער, אולם הלכה פסוקה היא שכאבי גב אינם מקנים נכות ועל כן לא היה מקום להפחית הנכות בגין אלה.

2.7טעתה הוועדה עת ציינה, כי חלה ירידה בשיעור 30% בהכנסת המערער אולם נמנעה מליישם לגביו הוראות תקנה 15.

2.8טעתה הוועדה עת לא התייחסה להחלטות ועדות קודמות מ- 30.8.06 וה- 1.1.09 שקבעו למערער 10% נכות בגין הגבלה קלה בע"ש מותני.

3.טענות המשיב:

3.1המערער נפגע בשנת 2000 ומאז נדון עניינו בועדות הרפואיות.

הוועדה נשוא ערעור זה התכנסה מכוח פסק דין ביום 30/10/11, אשר הורה על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש, אשר תבדוק את נכותו מהתאונה, תוך התייחסות כנדרש לחוות דעתו של ד"ר מרק וייסמן.