ב"ל 32319-03-14

ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 7.1.14 (להלן – הוועדה).

הוועדה התכנסה בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (כב' הרשמת דפנה חסון ב"ל 26811-06-13; להלן – פסק הדין) אשר הורה, על יסוד הסכמת הצדדים, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב אחר, אשר תקיים את פסק הדין מיום 28.11.12 ככתבו וכלשונו, וכן תתייחס למסמך מיום 13.9.10.

פסק הדין מיום 28.11.12 שניתן על ידי כב' הרשמת ש' וולך, קבע כדלקמן:

"בנסיבות הענין מתוך קריאת פרוטוקול הועדה עולה כי הועדה עצמה מציינת כי לא מדובר בממצא תחלואתי המתקיים במערער ולפיכך בשים לב לכך שהועדה אף אינה מציינת כי איננה מקבלת כי המערער אכן סובל מאותם תלונות עליהם הוא מתלונן, יש מקום כי הועדה תשקול שוב את עמדתה לענין יחוס ההחמרה והתלונות לארוע שהוכר.

יצוין כי על פניו לא ברורה ההנמקה והדוגמה שהביאה הועדה מאחר ועל פניו אכן קטיעה היא מצב סופי ומוחלט, בעוד שבתחומים שונים של פוסט טראומה ישנם שינויים לטוב ולרע במהלך השנים.

ב"כ המערער יוזמן להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה.

הועדה תנמק החלטתה".

3.במסמך מיום 13.9.10 נכתב כדלקמן: "סובל משמיעה לקויה וטינטון. סובל משמיעה לקויה בשתי אוזניו יותר מימין. עבר בירור מלא ונשלל ממצא של אקוסטיק או ממצא תוך גולגולתי אחר.

בדיקה גופנית: אוזניים תקינות. בדיקת שמיעה חדשה מראה שמיעה לקויה בעיקר בימין מלווה בטינטון".

4.כאמור, הוועדה התכנסה ביום 07.01.14, שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן -

"מדובר בתובע אשר נחבל בראשו מנפילה מסולם.

ועדה רפאית לעררים אשר הסתמכה על חוות דעתו של פרופ' יונה קרוננברג מ-9.9.04 ו-25.3.04 קבעה לתובע נכות בשעור 5% בגין ליקוי שמיעה מעורב באוזן ימין. בהתבסס על חוות דעתו של פרופ' קרוננברג הועדה קבעה כי אין לפסוק נכות בגין סחרחורת או שיווי משקל לאור בדיקות יציבה (בבי"ח איכילוב ביום 17.5.04) שהיתה תקינה.