ת' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.א.ת.מ. (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לתשלום דמי פגיעה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך בתאריך הנטען. עפ"י התייעצות רפואית מדובר בממצא הקשור למצב תחלואתי שקדם לאירוע הנטען על ידך בתאריך 15.12.13", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם ההגנה – דמיטרי ברז'ניק ומשה בן יצחק.

4.מעדות התובע עולות העובדות כלהלן – 

א.התובע עבד בחברת דפוס דיגיטל בחדר ייצור על מכונת חיתוך בעלת שני סכינים כאשר האחד קבוע במכונה ואת השני צריך לפרק ולהוציא על מנת להתאים אותו לעבודת החיתוך.

ב.ביום 15.12.2013 בשעה 14:00, עת פירק התובע את הסכין, הסכין נפל על רגלו הימנית.

ג.עם קבלת המכה ניגש התובע לעובד בשם דימה, הראה לו את הפציעה וזה האחרון שלח אותו לחדר לחבישה.

ד.מאחר והמעסיק שלו לא היה במקום, המתין לו התובע בחדרו במשך למעלה משעה.

ה.ביום 16.12.2013 התובע פנה לרופא, סיפר לו על האירוע, קיבל טיפול תרופתי והופנה לאורטופד שהחליט על הוצאת הציפורן.

ו.לטענת הנתבע שכבר ב-4.11.2013 פנה לרופא בעניין האצבע – באותו מועד התובע פנה עקב נפיחות שלא קשורה לתאונה אלא לקוצי סברס שחדרו לאצבע.

5.בחקירתו הנגדית חזר והבהיר התובע שלא היו עדים למקרה אך חברו, דימה, ראה את הפציעה כאשר התובע הלך אליו וסיפר על שאירע. בהתייחסו לרישום הרפואי מיום 4.11.2013 חזר התובע על דבריו בחקירתו הראשית שהמדובר באירוע אחר שנגרם מקוצים של סברס, ושאינו קשור לעבודה. כאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה את התובע "לא יכול להיות שמה שקרה לך ביום 15.12 לטענתך בעצם קרה לך חודש קודם?" השיב – "לא יכול להיות. מה שהיה בנובמבר לא קשור לזה".