ב"ל 31861-10-13 י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 5 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל – 1970 ולפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 12.8.13 (להלן – הוועדה).

2.המערער נפגע באירוע איבה ביום 25.10.05. הפגימות שהוכרו כתוצאה מאירוע האיבה לפי מכתב פקידת התביעות מיום 3.4.06 הן: "חבלה בגב, בעיות שמיעה, PTSD".

הוועדה קיימה מספר ישיבות, וזאת בתאריכים: 12.8.12, 17.4.13 ו- 12.8.13. בנוסף, הונחו בפניה חוות-דעת יועצים-מומחים בתחומים הנפשי (מהתאריכים 5.12.10 ו- 19.6.13) בתחום אא"ג (מתאריכים 5.12.10, 28.2.11 ו- 20.5.12), ובתחום האורלוגי (מתאריכים 26.7.10 ו- 8.11.11).

הוועדה דחתה את הערר שהוגש מטעם המערער על החלטת הועדה הרפואית, ואימצה את קביעת הדרג הראשון לפיה בעקבות אירוע האיבה נותרו למערער 10% נכות לפי פריט ליקוי 34א(ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל – 1969 (להלן – המבחנים).

בנוסף קבעה הוועדה כי למערער נכות זמנית בשיעור 20% לתקופה 31.3.06 – 31.5.06.

3.הצדדים הגיעו להסכמות בהליך זה, לפיהן העניין יוחזר לוועדה בעניינים הבאים: בתחום האורולוגי, בתחום הסכרת, ובתחום האורטופדי.

נותרו מספר מחלוקות בין הצדדים באשר לשאלת קיומם של פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה בהתייחסות לנושא ליקוי השמיעה, שאלת הנכות הנפשית והנכות הנוירולוגית.

נדון בשאלות שנותרו במחלוקת, אחת לאחת.

ליקוי שמיעה

4.המערער טוען כי הוועדה חרגה מסמכותה כשקבעה כי אין קשר סיבתי בין האירוע לליקוי השמיעה, בהתחשב בכך כי הפגימה הוכרה לפי החלטת פקידת התביעות מיום 3.4.06.

עוד נטען כי הוועדה התעלמה ממסמך מן המועדים הסמוכים לאשפוז ומבדיקות מאוחרות המצביעות על ירידה בשמיעה ועל טנטון.

כן נטען כי הוועדה ביקשה כי תיערך בדיקת BERA אך נמנעה מלהתייחס לממצאים שעלו מבדיקה זו, וכן כי התעלמה מממצאים שעלו בבדיקתו של ד"ר לאינוב ירון מיום 7.6.12.