ב"ל 31681-08-12.18

בקשת התובע מיום 4.12.14 למינוי מומחה רפואי אחר ולחילופין נוסף. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אני קובע כך:

1. דין הבקשה להדחות. טענתו העיקרית של התובע הינה כי המומחה-יועץ רפואי שמונה על ידי בית הדין, ד"ר ח'ורי (להלן – המומחה), שולל עקרונית וקטגורית קיומו של קשר סיבתי בין אירוע חריג לבין הופעת אוטם שריר הלב. דין הטענה להדחות שכן אין לה עיגון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה שנתן המומחה (חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה יכונו להלן ביחד – חוות הדעת). ראשית, אין בחוות הדעת אמירה של המומחה כי הוא שולל קטגורית ועקרונית קיומו של קשר סיבתי בין אירוע חריג לבין ליקוי לבבי. שנית, לא רק שאין אמירה כזו של המומחה, אלא יש אמירה נוגדת שלו. זאת ניתן למצוא בתשובה ו' של המומחה במסמך הנושא תאריך 25.8.14. במענה לשאלה "האם נכון לומר, כי עצם קיומה של טרשת מפושטת בעורקים אין בה כדי לאיין את חשיבותו של האירוע החריג להופעת האוטם ?" השיב המומחה כי טרשת מפושטת מעלה את הסיכון לאוטם ללא קשר לאירוע, והוסיף כי "קיום טרשת אינו פוסל השפעת האירוע החריג".

    

2. עצם העובדה כי המומחה לא מצא במקרהו של התובע קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי אינה מצביעה כי נפל פגם בחוות הדעת. המומחה מנמק מסקנתו זו, בין היתר, בכך שקיננו בתובע מספר גורמי סיכון למחלת לב כלילית ובכך שהארוע האיסכמי המשמעותי ארע ביום 26.9.11. מדובר במסקנה רפואית. באשר לפסקי הדין אליהם מפנה התובע (סעיפים 3.1-3.4 לבקשה), הרי אין בהם כדי ללמד כי המומחה שולל עקרונית וקטגורית קיומו של קשר סיבתי בין אירוע חריג לבין אוטם לבבי. זאת מאחר וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו והתובע לא הראה זהות בין נסיבות המקרים שנדונו בפסקי הדין אליהם הפנה לבין מקרהו שלו עצמו. לכך יש להוסיף כי עיון בפסקי הדין אליהם מפנה התובע מעלה כי המומחה אינו שולל עקרונית וקטגורית קיומו של קשר סיבתי בין אירוע חריג לליקוי לבבי, ומקובלת עלי טענת הנתבע בענין זה. עצם העובדה שבאותם מקרים אליהם מפנה התובע לא הוכר קשר סיבתי כאמור אינה מצביעה כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה.

    

3. טענה אחרת של התובע הינה כי היה אי-תסמיני בכל הנוגע למחלת כלי דם וטרשת מפושטת בעורקים, וכי המומחה מתעלם מכך. דין הטענה להדחות. המומחה מציין כי התובע קיבל לפני הארוע טיפול נגד גורמי סיכון של טרשת עורקים, טיפול במחלת הסוכרת, נגד לחץ דם ונגד שומני הדם. המומחה אינו מתעלם כלל מכך שהתובע לא קיבל טיפול הנוגע למחלת הלב באופן ישיר (תשובה ב' במסמך מיום 25.8.14) אולם שם דגש על גורמי הסיכון שהוא למד על קיומם, בין היתר, מהטיפול שניתן לתובע בגינם. מתן דגש זה הינו ענין המסור לשיקול דעתו הרפואית של המומחה ואין הוא מצביע – כטענת התובע – על כך שהמומחה "מתבצר" בעמדתו. באשר לערכי לחוץ דם, מבהיר המומחה כי יש רישום של יתר לחץ דם בקבלה לבית חולים וגם בחודש 9/2006, ויש לדחות טענת התובע בענין זה. בנוגע לסוכרת, שאף היא גורם סיכון אותו מנה המומחה, מציין המומחה כי זו טופלה אך לא היתה מאוזנת היטב, תוך שהוא מפנה לבדיקות מ- 2007, 2008 ולכך שיש הפרשת חלבון בשתן. גם בענין זה יש לדחות את טענת התובע. לא מצאתי ממש ביתר טענות התובע.

    

4. לאור האמור לעיל, לא מתקיימים במקרה דנן נסיבות המצדיקות למנות מומחה-יועץ רפואי אחר או נוסף (סעיפים 17-18 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים). התובע יגיש סיכומים מטעמו עד יום 20.1.15 ויחולו יתר הוראות סעפים 3-4 להחלטה מיום 30.10.14.

    

    

   התיק יובא לעיוני ביום 22.1.15 לשם מעקב אחר הגשת סיכומי התובע.