ב"ל 31494-01-15 כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, (להלן: "החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 9.12.14 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור של 15% לתקופה מיום 1.2.14 ועד 30.6.15, ובכך ביטלה את החלטת הועדה מדרג ראשון אשר קבעה כי הנכות הינה נכות יציבה (להלן: "ההחלטה").

2.א.בדיון שהתקיים בפני ביום 12.4.15, נתן ב"כ המשיב הסכמתו להחזרת עניינו של המשיב לועדה הרפואית לעררים, על מנת שהיא תזמן את המערער, גם באמצעות באת כוחו, ותסביר לו מה הן האופציות העומדות בפניו, וכן תזהירו, מקום שתשקול להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו בדרג הראשון.

ב.הצדדים היו חלוקים בשאלת הרכב הועדה, כאשר מחד, הסכים המשיב כי העניין יוחזר לועדה באותו הרכב, ומאידך, עמדה ב"כ המערער על הטענה, כי יש צורך בשינוי הרכב הועדה.

כמו כן, ב"כ המערער טענה כי יש מקום להודיע כבר כי היא חוזרת בה מהערר שהוגש, כך שאין צורך בהתכנסות של ועדה רפואית.

ג.בעקבות הדיון הנ"ל, ולאחר שב"כ המשיב התייעץ בעניין זה, הודיע ביום 19.4.15, כי מסכים הוא שיש להשיב את עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתזמן את המערער ובאת כוחו ותשקול מחדש את החלטתה, וכי ככל שתגיע הועדה למסקנה כי יש מקום להפחית את אחוזי הנכות אשר נקבעו למערער בדרג ראשון, תתרה על כך בפני המערער, תפרט בפני המערער מה הן האופציות העומדות בפניו וכן תאפשר לו להמציא מסמכים נוספים התומכים בטענותיו ובלבד שמקורם בתקופה טרם החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 9.12.12.

המשיב הבהיר, כי לא ניתן לדלג על החזרת עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים באמצעות הודעתו בדבר משיכת עררו, שכן משמעות מהלך שכזה, הינה קביעת דרגת נכות באמצעות ערכאה שיפוטית, אשר כידוע, מנוגדת לדין, שכן סמכות זו נתונה באופן בלעדי לועדות הרפואיות על דרגותיהן השונות.

ד.בתגובתה מיום 28.4.15, טענה ב"כ המערער, כי אין מקום להחזיר את העניין לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, וחזרה על טענותיה שפורטו בדיון מיום 12.4.15, בכך שהמערער ביקש הזמנת תיקים רפואיים כדי שאלה יעמדו בפני המומחים הרפואיים, וכי עיון בפרוטוקול הועדה מלמד, כי הרופאים כבר חיוו את דעתם לגבי מצב השבר בזיז הרוחבי של חולית D2 וכן לגבי הכתף, וכי הועדה אישרה כי לא היו כל תלונות בעניין כאבי גב או כתף, ואף על פי כן ובניגוד לחוק, לא נתנה הודעה כי יש בדעתה לשנות את אחוז הנכות היציבה שנקבעה בועדה מדרג ראשון. על כן, ומשגיבשה הועדה את דעתה לגבי מצבו הרפואי, ושינתה את הנכות, הרי שנהגה בחוסר תום לב.

דיון והכרעה

3.הסמכות לקבוע דרגת נכותו של מבוטח על פי החוק, היא לועדה הרפואית לעררים. אין לבית הדין סמכות להתערב בשיקוליה הרפואיים של הועדה, אלא לבחון באם נפל פגם משפטי בהחלטתה. על פי עיקרון זה תיבחנה טענות הצדדים בערעור זה.