אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 01/10/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
31376-04-14
17/09/2017
בפני השופט:
אורן שגב

- נגד -
תובעים:
ד.ח.
נתבעים:
המוסד לביטוח לאומי
פסק דין
 

 

  1. עסקינן בתובענה במסגרתה מבקש התובע לקבוע כי הפגימות מהן הוא סובל בידיו נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו, זאת בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, (להלן – הנתבע) מיום 04.08.13, בה נדחתה תביעתו לתשלום דמי פגיעה, זאת משלא הוכח לדעת הנתבע כי קיים קשר סיבתי בין פגימות התובע לבין סוג ואופי עבודתו כנדרש בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק.

  2. לפיכך, ביום 04.05.15 מונה ד"ר דוד אנג'ל, מומחה לאורתופדיה, כמומחה רפואי מטעם בית הדין, והוא התבקש להתבסס על התשתית העובדתית כמפורט להלן:

    "א. התובע הוא יליד שנת 1951, תושב העיר ראש העין, והוא מועסק בחברת חשמל מזה כ-40 שנה כאיש רשת - כמתקין עמודי חשמל.

    ב. התובע עובד בתפקידו הנ"ל 5 ימים בשבוע (ולעיתים בימי שישי), כ- 10 עד 12 שעות בממוצע ביום.

    ג. במסגרת עבודתו מבצע התובע עבודות עם כלים פנאומטיים ורוטטים כגון: מקדחות, מברגות, פטישי ברזל, ווקר לחציבת עמודים, מכשיר לסגירת ברגים, פטישי אויר, מסורים מכניים ודיסקים.

    ד. התובע עובד עם הכלים הללו כ-6 שעות ביום.

    ה. מדובר בכלים בהם משתמש התובע מידי יום ביומו, הכל בהתאם לדרישה היומית.

    ו. כמו כן, במסגרת עבודתו, מרים התובע משא כבד כגון: ברזלים, כבלים, זרועות כבדות, מנתקים ועוד.

    ז. ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין".

     

  3. ד"ר אנג'ל התבקש לחוות דעתו בנוגע לליקוי ממנו סובל התובע והאם ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל. עוד התבקש ד"ר אנג'ל לקבוע, ככל שהדבר יהיה רלוונטי, מה ההשפעה של עבודתה ביחס לגורמים אחרים.

  4. בחוות דעתו מיום 09.06.15, קבע ד"ר אנג'ל כך:

    "א. תיק המסמכים כולל רק רישום רלוונטי אחד והוא רישום מתאריך 13.3.12 ברישום מוזכרות תלונות על כאב ורדימות בכפות הידיים ורגישות מעל האפיקונדיל הלטראלי במרפקים. בדיקת תחושה היתה תקינה אולם מבחני טינל ופאלן היו חיוביים. כלומר יש כאן חשד קליני לתסמונת תעלה קרפאלית ולכן הוזמנה בדיקת EMG. אין בתיק מידע אם בדיקה זו בוצעה ומה היתה התוצאה.

    ב. מה שניתן להגיד הוא כי אם בדיקת EMG תראה כי אכן קיימת תסמונת תעלה קרפאלית אזי יש להכיר בקשר סיבתי בין עבודתו למחלה זו (במסגרת רשימת מחלות מקצוע). גם לגבי הליקוי שאובחן במרפקים (מרפק טניס) יש קשר סיבתי לעבודה כפי שתוארה, במנגנון מיקרוטראומה.

    ג. השפעת העבודה על שתי המחלות אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

  5. לבקשת התובע, הועברו לד"ר אנג'ל שאלות הבהרה, בהן התבקש להבהיר האם עמדו בפניו בעת כתיבת חוות הדעת בדיקות נוספות שצורפו וכן התבקש להתייחס לממצאי הבדיקות האמורות.

  6. ביום 04.11.15 השיב ד"ר אנג'ל על שאלות ההבהרה כך:

    "א. בדיקת ה-EMG שצורפה עכשיו מצאה תסמונת תעלה קרפאלית קלה בשני שורשי כפות הידיים. הבדיקה לא מתייחסת לנושא של מרפק טניס.

    ב. המסמך של ד"ר ארסבן מתאריך 9.8.12 לא היה בפני בזמן הכנת חוות הדעת. המסמך הוא בעצם חוות דעת מטעם התובע (למרות שהוא מנוסח כמכתב). במסמך זה רושם הרופא כי תסמונת תעלה קרפאלית דו צדדית קשורה בקשר סיבתי לעבודה וכך גם מרפק טניס ביד ימין. אני מסכים לקביעות אלה. ד"ר ארסבן מכיר גם בקשר סיבתי העבודה ללחץ על אזור העצב האולנארי באזור המרפק. בנקודה זו איני מסכים איתו. אין בעבודתו הפעלת לחץ על אזור העצב המרפק וגם הרטט של המכשירים שמוחזקים בכף היד אינו גוררם מספיק נזקים בלתי הפכים שיצדיקו הכרה בקשר סיבתי בין ליקוי זה לעבודתו.

    ג. המכתב של ד"ר ליובימוב מתאריך 6.1.13 לא עמד בפני קודם. ד"ר ליובימוב (פנימאי ולא אורתופד) מאמץ את מסקנותיו של ד"ר ארסבן. אני מסכים שיש קשר סיבתי בין עבודתו לתסמונת תעלה קרפאלית בשתי הידיים ולמרפק טניס מצד ימין. כפי שציינתי איני מסכים להכרה בקשר הסיבתי ללחץ על העצב האולנארי במרפק".

  7. לבקשת הנתבע הועברו לד"ר אנג'ל שאלות הבהרה נוספות, כדלקמן:

    "א. בחוות דעתך ובשאלות הבהרה הגעת למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לתסמונת של תעלה הקרפלית דו"צ ולמרפק טניס מצד ימין. בנוסף שללת קיום קשר סיבתי ללחץ על עצב האולנארי באוזר המרפק. האם תסכים כי בדיקת ה EMG מיום 13/5/12 מאבחנת תסמונת תעלה קרפלית דו"צ בצורה קלה וסימטרית, ללא הבדלים משמעותיים בין הערכים הנמדדים?

    ב. כידוע לך, מתוך תיקו הרפואי של התובע, הוא סבל, בין היתר, במשך שנים מתת פעילות של בלוטת התריס וטופל באלטרוקסין. האם תסכים כי תת פעילות של בלוטת התריס הינה סיבה שכיחה לתחלואה בעצב המדיאני ובד"כ גורמת לפגיעה דו"צ?

    ג. נא ראה מסמכים הרפואיים בשנת 2012 לפיהם התובע לא היה מאוזן תחת טיפול התרופתי באלטרוקסין ואף הפסיק את הטיפול על דעת עצמו. האם תסכים כי קיום תת פעילות של בלוטת התריס, חוסר איזון ואף הפסקת הטיפול על דעת עצמו של התובע השפיעו להתפתחות של תסמונת ה CTS דו"צ?

    ד. כידוע לך, מתוך תיקו הרפואי של התובע, הוא סבל גם מסרטן של בלוטת הערמונית קיבל טיפול קרינתי ובהמשך הזרקות של SUPPREFACT DEPOT 1 ל- 3 חודשים טיפול הורמונלי. קיבל טיפול בהזרקות אלו סביב הגשת תביעתו לביטוח לאומי וביצוע ה EMG. בהתאם לספרות הרפואית, אחת מהתופעות הלוואי של התרופה הינה נימול בידיים ואף פגיעה עצבית פריפרית. האם תסכים כי צריך לקחת בחשבון אפשרות של קיום התופעות הלא רצויות אצל התובע ולרבות פגיעה של עצב המדיאלי דו"צ?

    ה. כידוע לך מתוך תיקו הרפואי של התובע, בעקבות מחלת הפרוסטטה וטיפולים אשר קיבל התובע הוא פתח גם אוסטאופורוזיס ואף נזקק לטיפול תרופתי מונע. האם תסכים כי גם אוסטאופורוזיס תורם רבות להתפתחות של נזק לעצב המידאלי?

    ו. האם תסכים כי לצורך קביעת קשר סיבתי בין עבודת התובע להתפתחות של תסמונת תעלה הקרפאלית דו"צ קיים צורך בדיון מעמיק על מחלותיו ולרבות בעיות של בלוטת התריס השלכות של סרטן הערמונית עם טיפולים הורומונליים ממושכים ואוסטאופורוזיס?

    ז. האם אתה יכול להבדיל/לכמת בין השפעת גורמים אלו לתסמונת התעלה הקרפאלית בגינה הגיש תביעה? אם כן מהם המשקלים השונים?".

  8. ביום 23.02.16 השיב ד"ר אנג'ל על שאלות ההבהרה כך:

    'א. בדיקת ה-EMG מראה תסמונת תעלה קרפאלית בשתי הידיים. משמאל ניכר מעט יותר מאשר מימין.

    ב. תת פעילות של בלוטת התריס הינה גורם סיכון שמעלה את השכיחות של תסמונת התעלה הקרפאלית. תת הפעילות משפיעה על שני הצדדים.

    ג. אין בתיק שקיבלתי שום מסמך שמציין שהתובע לא היה מאוזן תחת טיפול תרופתי לבלוטת התריס או שהפסיק טיפול על דעת עצמו. אני מניח שמסמכים כאלה קיימים אם הם נזכרים בשאלה. כאשר תת פעילות של בלוטת התריס אינה מאוזנת תרופתית, תהיה השפעתה כגורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית ניכרת יותר.

    ד. מוזכרת במסמכים האבחנה של סרטן הערמונית. אין בתיק הרפואי שקיבלתי כל מידע על טיפולים שניתנו למחלה זו. גם כאן אני יוצא מההנחה שהרשום בשאלה אכן נכון. הטיפול התרופתי יכול להוות גורם סיכון נוסף להתפתחות תסמונת תעלה קרפאלית.

    ה. אין במסמכים שקיבלתי איזכור של אוסטאופורוזיס או טיפול לבעיה זו. למיטב ידיעתי אוסטאופורוזיס ורוב הטיפולים המונעים לבעיה, אינם מהווים גורם סיכון להתפתחות תסמונת תעלה קרפאלית.

    ו. לא ניתן לבצע כימות מדוייק. לדעתי גם בהבאה בחשבון של גורמי הסיכון הנ"ל, השפעת העבודה כפי שתוארה בהחלטה עולה על 20% יחסית לגורמים אחרים.

    ז."'.

  9. בסיכומיו, קיבל התובע את עמדת המומחה כי הפגימות מהן הוא סובל בידיו הינן כתוצאה מתנאי עבודתו. התובע טען כי על בית הדין לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין תסמונת תעלה קרפאלית דו צדדית ומרפק טניס יד ימין לבין תנאי עבודתו, כקביעת ד"ר אנג'ל.

  10. לטענת הנתבע, יש לדחות את תביעת התובע הן מהטעם כי עיון בעובדות המוסכמות מעלה כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת והתבצעה בתדירות משתנה ובהתאם לאופי העבודה והן ישנם חסרים רבים ואי בהירויות בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל ובתשובותיו לשאלות ההבהרה. לטענת הנתבע, אף העובדה כי לתובע מחלות רקע רבות, תומכת במסקנה כי פגימותיו הינן כתוצאה מתחלואה טבעית.

    דיון והכרעה

  11. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא:

    "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית" (ר' עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.11.99); סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212; יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2011, פרק 12 עמ' 49).

    כמו כן, הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005; עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, 9.5.2012).

  12. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, ד"ר אנג'ל, בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בין ליקויו של התובע בידיו לבין תנאי עבודתו. גם במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו חזר המומחה, תוך הנמקה והסבר, על עמדתו זו.

  13. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסילתה. בענייננו אין לומר כי חוות דעת המומחה אינה מפורטת או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, שכן הן חוות הדעת והן התשובות לשאלות ההבהרה היו מפורטות ומנומקות. כך שלא הובאה כל הצדקה שלא לקבל את חוות דעתו של ד"ר אנג'ל כלשונה.

    ער אני לטענות הנתבע כי ד"ר אנג'ל לא ידע לכמת או להבדיל את המשקל שניתן לייחס למחלות הרקע מהן סובל התובע לבין תסמונת התעלה הקרפאלית ומרפק טניס ביד ימין ממנה הוא סובל, ובשל כך אין לקבל את חוות דעתו, אולם אין בידי לקבל טענה זו, שכן, ד"ר אנג'ל ענה על שאלות ההבהרה בפירוט והסביר כי: "לא ניתן לבצע כימות מדוייק. לדעתי גם בהבאה בחשבון של גורמי הסיכון הנ"ל, השפעת העבודה כפי שתוארה בהחלטה עולה על 20% יחסית לגורמים אחרים".

    כן נפסק זה מכבר כי: "המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מה הם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (ר' עבל 215/05 מוריס מרגיה נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 05.11.06). לכך יש להוסיף כי במקרים של ספק בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, ראוי שהספק יפעל לטובת המבוטח (ר' עב"ל (ארצי) 213/98 שרלוט וינמן – המוסד לביטוח לאומי (6.1.2003)).

  14. לאור האמור לעיל, ומשלא ראיתי הצדקה של ממש שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה כלשונה, אני דוחה את טענת הנתבע כי יש לדחות את קביעותיו הרפואיות של ד"ר אנג'ל.

    סוף דבר 

  15. לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר אנג'ל, התביעה מתקבלת.

  16. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

    ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ז, (17 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ