י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע, מנהל עבודה בחברת סולל בונה, הרים ביום 2.4.13 מיכל גז קטן. על רקע זה הוגשה התביעה להכיר באירוע מיום 2.4.13, אשר לטענת התובע גרם לו לבקע מפשעתי, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.בסעיף 84 לחוק נקבע:

"אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -

(1)הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

(2)עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.

(3)הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; אולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבדה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור."

על פי הדין, התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הם מצטברים ודי כי אחד מהם לא יתמלא, על מנת לדחות תביעה להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 429/97 שפיאר - המוסד לביטוח לאומי, 2.7.00).

3.לאחר ששמעתי את עדות התובע, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מדחיית התביעה, למרות שאין ספק בעיני כי התובע אכן הרים מיכל גז קטן ומלא (במשקל של לפחות 14.9 ק"ג) ביום האירוע.

4.הנימוק הראשון לדחיית התביעה הוא כי התובע לא עמד בתנאי הקבוע בסעיף 84(1) לחוק והוא כי הבקע הופיע "כתוצאה ממאמץ לא רגיל". בעניין זה התובע מסר לחוקר, בהודעה מיום 3.6.13, כי "הייתי מרים משקלים כאלה ולא קרה כלום, פתאום הרמתי את הבלון וכן קרה". כלומר, החריגות של האירוע אינה קשורה למשקלו של מיכל הגז או לעובדה שהתובע נדרש להרימו, אלא שלשיטת התובע, מדובר באירוע חריג כיוון שבניגוד למקרים אחרים, לאחר הרמת המיכל באותו יום, חש בכאבים. כך עולה גם מעדותו בבית הדין, כאשר התבקש להסביר את תשובתו לחוקר (עמוד 7, שורות 4-9).

5.הניסיון של התובע להציג את הרמת המיכל כאירוע חריג, בשל משקלו של המיכל, הוא גרסה מאוחרת לאירועים, כיוון שחודשיים בלבד לאחר האירוע, התובע מסר לחוקר כי הוא מרים משקלים של 20-25 ק"ג וכי מדובר בחלק מתפקידו (עמוד 1, שורות 3-6). התובע גם נשאל במפורש על ידי החוקר מדוע דווקא הרמת המיכל הקטן היתה חריגה, אם נהג להרים משקלים כבדים ולא ידע להשיב לשאלה (שם בשורות 19-21).