ב"ל 30275-02-14 ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 01/01/2014, אשר קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 0%.

2.הוועדה לעררים התכנסה מכוח פסק דין שניתן ע"י כב' השופט יוחנן כהן בתיק בל 49075-11-12, ובו נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים על מנת שתפעל כדלהלן:

"א.בתחום הארוטופדי – הוועדה תתייחס לבדיקת ה-CT עמוד שדרה מותני מיום 13/03/2011, וכן תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר ולן מיום 14/08/2012.

ב.הוועדה תתייחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר ברוניה מיום 26/08/2011, תוך שתיתן את דעתה לעובדת עריכת חוות הדעת לאחר שלושה מפגשים על פני תקופה, וכן תיתן את דעתה כי המערער מטופל בטיפול תרופתי קבוע. הוועדה תתייחס לאבחנותיה של ד"ר פרולוב קטרינה בסיכומי טיפול בתאריכים 09/11/2011 – 28/12/2011.

ג.הוועדה תשקול להפנות את המערער לאבחון נוירופסיכולוגי על מנת לקבל תמונה טובה יותר על מצבו הנפשי.

ד.הוועדה תזמן את המערער לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון את טענותיו בנושאים הנ"ל".

3.עיקר טענות ב"כ המערער:

א.הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין כפי שנדרשה הן לעניין התחום הנפשי, והן לעניין התחום האורטופדי.

ב.באשר לתחום הנפשי, הוועדה אומנם התייחסה לחוות הדעת מאת הפסיכיאטרית ד"ר ברוניה, אולם בניגוד להוראות פסק הדין לא נתנה דעתה כפי שנדרשה לעובדה כי חוות הדעת נערכה לאחר שהתקיימו שלושה מפגשים עם המערער על פני תקופה. כמו כן, הוועדה לא נתנה דעתה לכך שהמערער מטופל בטיפול תרופתי קבוע. הוועדה לא התייחסה כלל לרשימת התרופות שהמערער נוטל, וכן לטענתו כי לא נטל תרופות פסיכיאטריות עובר לתאונה.

ג.קביעת הוועדה בתחום הנפשי נסמכה על איבחון נוירופסיכולוגי שנערך למערער. הוועדה טעתה עת אימצה רק חלק אחד של האבחון בו נשללה האבחנה של PTSD. באיבחון צוין כי המימצאים הצביעו על תפקוד שנמוך מתפקודו הפרה מוריבידי המשוער על פי הרקע שמסר. כמו כן, נקבע כי ההנמכה נובעת מליקויים בזיכרון בטווח קצר וביכולת הריכוז ומיקוד הקשב. לטענת המערער, האבחון קבע באופן חד משמעי קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הנפשי של המערער.