ב"ל 28888-03-13 קרואני נ' המוסד לביטוח לאומי

האם מורת רוחו של התובע מסידור עבודה, בצירוף שיחת טלפון המורה לו להגיע בדחיפות אל המזכירות, מהווים אירוע חריג בעבודה שיכול היה לגרום לתובע לאוטם שריר הלב? 

העובדות הצריכות לעניין:

1. התובע יליד 1963, עובד "חברת החשמל לישראל" משנת 1987. תפקידו בזמן הרלוונטי לתביעה היה צבעי במחלקת צבע-ניקוי חול בתחנת הכוח רידינג גזר, שם עבד במשך 26 שנים.

    

2. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין אירוע שאירע ביום 23.8.2012 (להלן: "האירוע הנטען"). לטענתו, אירע לו אירוע חריג בעבודה, אשר היה שילוב של התרגזות בשל סידור עבודה שלא היה לרוחו, ושל תחושת בהלה ולחץ שנבעה משיחת טלפון עם מזכירתו של אחד ממנהליו. כתוצאה מכך, לטענתו, לקה באוטם שריר הלב.

    

3. הנתבע דחה את התביעה ביום 21.2.2013 מהטעם ש"לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה". על כך ערער התובע בתביעה שלפנינו.

    

4. מטעם התובע העיד הוא עצמו ומטעם הנתבע העידה הגב' אורלי חוברה, המזכירה ששוחחה עמו.

    

   דיון והכרעה:

5. בחינת קיומו של אירוע חריג היא בחינה סובייקטיבית. השאלה הנדונה היא האם האירוע היה חריג ביחס למצבו של התובע ולא ביחס למאן דהוא (בג"צ 1199//92 אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז (5) 734). קביעה זו עליה להיתמך בראיות אובייקטיביות ואין די בעצם אמירתו של התובע (עב"ל 469/08 אפרים דיצר נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.4.2009, פורסם במאגרים האלקטרוניים). לפיכך נבדוק האם האירוע היה חריג מבחינה סובייקטיבית עבור התובע, ולצורך כך נבחן האם הונחו בפנינו ראיות חיצונית לכך ומה משקלן.