ב"ל 25212-07-13 . 27 פברואר 2015

לפני תביעה כנגד החלטת המשיב מיום 7.3.13 לפיה נדחתה תביעתו של מר משה שמיר [להלן: "התובע"] להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1. התובע יליד 1943, חשמלאי רכב במקצועו.

2. בין השנים 1974-2011 התובע היה בעל מוסך עצמאי בתחום חשמלאות הרכב אשר נתן שירות לרכבים פרטיים ולרכבים כבדים (משאיות וטרקטורים).

3. ביום 19.12.12 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס התביעה ציין:

   "עבדתי שנים רבות כמכונאי רכב. במסגרת עבודתי ביצעתי פעולות חוזרות ונשנות מדי יום תוך כיפוף הגב ורכינה קדימה ואימוץ הגב."

4. בשאלון שמילא התובע נכתב כך :

   "כשאני מתקן קצר כשנשרף חלק ממערכת החשמל בתא מנוע אני צריך להתכופף עם הגב מטה תקלה כזו יכולה לקחת בין חצי שעה לשעתיים כשהגב כפוף מטה עד לאיתור התקלה או עד להחלפה של אותו חלק, כמו כן אני מבצע פירוק והרכבה של סטרטרים ואלטרנטורים במכוניות ובמשאיות אני שוכב על הגב כשהידים מושטות למעלה לטפל או להחליף חלק לתקלה. פעולה זו לוקחת לפעמים הרבה זמן עד להחלפת החלק או תיקון התקלה אני נאלץ לתמרן עם הידיים והגב, אני שוכב כשהגב על הרצפה או חצי באויר על מנת שאגיע למקומות שקשה להגי אליהם. העומס על הגב עצום אציין שכשמדובר בהחלפת סטרטר או אלטרנטור למשאית או טרקטור המאמץ הפיזי אף גדול יותר בגלל משקל המכלולים שאותם אני צריך לפרק או להרכיב כשאני נושא את משקלם כל הזמן.

   כשאני מחליף פנסי גג במשאית אני צריך לטפס על סולם לעלות על גג המשאית כדי לטפל בפנסים כשהגוף כל הזמן מתמרן עם הידיים למעלה ותנועת גב ימינה או שמאלה כדי להגיע לפנסים להחליף או לתקן דבר הדורש ואמץ פיזי ועומס על הגב.

   במסגרת עבודתי אני נאלץ לשאת משאות כבדים: אלטרנטורים, סטרטרים, מצברים של מכוניות ומשאיות משקל החלקים הללו עשוי להגיע להגיע עד 15-30 ק"ג. העבודה שאני עושה חוזרת על עצמה כל היום".

5. עוד עולה מהשאלון כי חלק מהעבודה בוצע על גבי שולחן עבודה שבתוך מבנה המוסך (סעיף 4 בפרק ג'), כי התובע ביצע גם טפול 10 שכולל החלפת שמנים, וכי עשה שימוש בכלי עבודה שונים – פטיש, מפתחות, מברגות, מיכשור אימפקט, קטר רצ'אט ובוקסות, פטיש אויר מקדחות רוטטות.