- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ב"ל 2378-02-14 א' נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה באר שבע |
2378-02-14
5.2.2015 |
|
בפני השופט: יוסף יוספי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: מ' א' עו"ד רן שפירא |
המשיב: המוסד לביטוח לאומי עו"ד אורי רייך |
| פסק דין | |
1.בפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (ניידות) מיום 10/12/13, אשר דחתה את ערר המערער, וקבעה כי ליקוייו של המערער אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקוים שבתוספת להסכם הניידות.
2.הוועדה מושא הערעור התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בהסכמה בתיק בל 7605-05-13, ובו נקבע כדלקמן:
"עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (ניידות), אשר תשקול הפעלתו של סעיף 4 (א) לרשימת הליקויים בהתייחס לכושר הניידות של המערער הלכה למעשה, גם אם מקורו אינו אורגני (קונברסיבי). הוועדה תסביר ותנמק החלטתה וככל שתמצא לנכון אף תבדוק את המערער בשנית. ב"כ המערער יוזמן לטעון טענותיו בעניין זה לפני הוועדה".
3.עיקר טענות המערער
א. הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. אין מחלוקת כי המערער משותק ברגליו ואינו יכול ללכת, ולכן על הוועדה היה להעניק למערער אחוזי נכות בהתאם לרשימת הליקויים בניידות.
ב. שתי ועדות מדרג ראשון שהתכנסו בעניינו של המערער קבעו כי המערער משותק ומרותק לכסא גללגלים, ובהתאם העניקו למערער סעיף ליקוי בניידות. המערער מוסיף ומציין, כי אף ערר המשיב על החלטת הוועדה מדרג ראשון הוגש אך על קביעת הוועדה להעניק למערער נכות צמיתה ולא נכות זמנית. קרי, ערר המשיב הוגש בעניין אופי הנכות (צמיתה/זמנית) ולא על עצם קביעת הנכות בניידות ושיעור הנכות.
ג. בהתאם להוראות פסק הדין, על הוועדה היה להתייחס למגבלה בפועל של המערער ללא קשר לסיבתה, ובהתאם להעניק למערער סעיף ליקוי מרשימת הליקויים בניידות. הוועדה התעלמה מפסק הדין, ולא בחנה תחילה האם המערער יכול ללכת אם לאו, אלא רק ציינה כי הימנעות מהליכה מסיבה לא אורגנית אינה נחשבת שיתוק.
ד. המערער מפנה לפסק דין בתיק בל 4292/09 כהן –המוסד לביטוח לאומי, שם נקבע כי אף מערער שסובל משיתוק שמקורו נפשי, בנסיבות בהן המערער אינו מתחזה ואכן משותק בפועל ונעדר כושר ניידות, או אז יש להעניק למערער נכות בניידות. יש לשים לב כי בהסכם הניידות אין החרגה לעניין מקור הליקוי ממנו סובל המערער, וכי יש לפרש את הסכם הניידות בדרך המיטיבה עם המבוטח. כמו כן מפנה המערער לפסק הדין בתיק בל 12665-09-13 סמעוני- המוסד לביטוח לאומי, שם נקבע פעם נוספת כי הסכם הניידת אינו מחריג מבוטחים הסובלים משיתוק על רק קונברסיבי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
