ב"ל 23320-04-13 א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה להכיר במחלת ריאות תעסוקתית ותסמונת דום נשימה בשינה, כפגיעה בעבודה על דרך מחלת מקצוע או על דרך תורת המיקרוטראומה.

2.הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה יועץ רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בהסתמך על העובדות הבאות:

א.התובע עובד 15 שנים בחברת ג'ונסון ריברסי ישראל בע"מ. בעבר החברה נקראה בשם אחר, אך מדובר באותה חברה המשווקת כימיקלים לתעשיית המזון, מחלבות, מפעל בשר, משקאות וטיפולים במגדלי קירור.

ב.עיסוקו של התובע הוא מנהל מחלקת שירות של התקנת ותחזוקת הציוד בכל הארץ. במסגרת תפקידו הוא יוצא לשטח, בודק איזה ציוד יש להתקין, אח"כ יוצא לשטח ללקוח עם צוותים להתקין את הציוד. הציוד הוא – משאבות למיניהן, אינגקטורים, מערכות ריסוס, משאבות מינון למיניהם.

ג.הכימיקלים מגיעים בחביות של 200 ליטרים, 1000 ליטרים, ג'ריקנים של 25 ליטר. מאחר שצריכים לעמוד בלוח זמנים מדויק, התובע עובד עם הצוות שלו בכל ההתקנות.

ד.העבודה כוללת חיבורים של צנרת לכימיקלים באמצעות צנרת ומשאבות וסחרור החומרים ובדיקת מינונים על ידי בדיקת החומר בכלי קיבול.

ה.התובע לא בא במגע עם החומר בידיים אבל לוקח דוגמאות לכיול וחשוף לאדי החומר שכן קיימות דליפות של אדים מהמערכות.

ו.לטענת התובע עד לאחרונה עבד ללא מסיכות בטיחות וללא מסיכה כלל אלא עם מסיכה לעיניים וכפפות.

ז.סוגי החומרים להם נחשף התובע: סודה קאוסטית, כלור פעיל, סוגי חומצות זרחתיות, חומצות מלח, חומצות 475SU, כלור דיאוקסיד, חומרים ממיסים, ביוצידים להרוג מיקרו אנזימים.

החומרים האלו משמשים לניקוי וחיטוי של צנרת של מזון, משטח עבודה, קירות חרסינות, מכונות, מאגרים ומיכלים.

ח.בשנתיים האחרונות נחשף בצורה אקוטית לכלור דיאוקסיד – השתחרר צינור של משאבה בחברת נביעות, התקלקל שסתום אל-חזור, התובע פירק ובתוך הצינור היה כלוא חומר כלור דיאוקסיד. החומר ניתז לו על החולצה והוא נשם את החומר, לאחר מכן הרגיש צריבה נוראית בדרכי הנשימה ושיעול.

היו 3 מקרים כאלו, לא זוכר תאריכים, 3 המקרים החמירו את מצבו.

ט.בשבוע עבודה נמצא התובע במשרדו בין יום ליומיים. משרדו ממוקם בקומה מעל לכימיקלים והוא חשוף לריח של החומרים שנמצאים במיכלים.

בשאר הימים, כאשר נמצא בחוץ, יש ימים שהוא חשוף לחומרים שעתיים או יום שלם.

3.פרופ' קרמר מונה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה").