י.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 25.7.2017 (להלן - הוועדה), שדחתה את הערעור וקבעה, כי המערערת זכאית לנכות בשיעור של 30% בגין ליקוי נפשי, בהתאם לפריט 34(ב)(4) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן - התקנות).

תמצית טענות הצדדים:

2.טענות המערערת:

א.המערערת, ילידת 10/1986, סובלת מבעיות אכילה, קשיי שינה, מחרדות ודיכאונות, נטיות אובדניות ומטופלת במרכז לבריאות הנפש עקב דיכאון מלווה בהתקפי בכי, קשיי תפקוד ותשישות. המערערת גדלה בצל ילדות קשה ומורכבת, שבמהלכה הייתה קורבן להתעללות רגשית ופיזית, לרבות התעללות מינית, הגיעה לוועדה בליווי עובדת סוציאלית ודיווחה בפניה על רצונה להתאבד. המערערת נוטלת תרופות. חרף האמור, הוועדה דחתה את ערעורה וקבעה כי היא זכאית לנכות בשיעור של 30% בלבד, בגין הפרעת אישיות, תוך התעלמות מטענות המערערת בפניה ומן התיעוד הרפואי העשיר שבתיק.

ב.הוועדה מציינת שעיינה במכתבה של ד"ר פומרנץ, אך לא התייחסה לתוכנו, כמו גם למסמכים רפואיים נוספים מיום 30.5.2017 ומיום 4.6.2017 ולמסמך מרכז קהילתי לבריאות הנפש יפו. הרושם שנוצר מהחלטת הוועדה הוא, כי היא הייתה "נעולה" על שיעור הנכות שנקבע בהחלטת הדרג הראשון וכי אישרה החלטה זו כלאחר יד.

3.טענות המשיב:

א.המשיב סבור כי דין הערעור להידחות משאינו טומן בחובו טעמים המצביעים על פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה. עת טענה המערערת בפני הוועדה היא התמקדה אך בהיבט הנפשי. יש לדחות את טענת המערערת לפיה תלונותיה לא נדונו.

ב.אשר למסמך מטעם המרכז הקהילתי לבריאות הנפש מיום 6.2.2018, הרי שמדובר במסמך מאוחר למועד התכנסות הוועדה ומשכך אין להתיר דיון בתוכנו.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית:

4.סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד ועל פי ההלכה הפסוקה נדרש בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).

5.כמו כן נפסק, כי התאמת סעיפי הליקוי לצורך קביעת נכות היא קביעה רפואית מובהקת, הנמצאת בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ובית הדין אינו מוסמך להתערב בה (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.2006).