ב"ל 22190-09-14 צאולקר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 10.7.14 קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 21.3.12 (להלן: "הוועדה").

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 1.1.12, אשר הוכרה כ"תאונת עבודה" (להלן: "התאונה").

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 27.1.14 קבעה כי לא נותרה למערער נכות בגין התאונה ובהתאם, קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 21.3.12.

4.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים.

5.הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעררו של המשיב ביום 10.7.14, דחתה את הערר וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 21.3.12.

על החלטה זו הוגש הערעור.

טענות הצדדים

6.עיקר טענות המערער

א.הוועדה טעתה משלא התייחסה באופן ענייני למגבלותיו של המערער עקב ובגין התאונה, בין היתר, לענין כאבי ראש כרוניים ומצמוץ יתר בעין ימין.