א.ד.ג. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.בתביעה שבפנינו (שהוגשה ב-12.11.13) עותר התובע כנגד החלטת הנתבע מ-4.12.12 להפחית 13 גמלאות [יתכן על בסיס 296(ב), משלא נתקבל מכתב דחייה אלא רק פירוט תשלומים] מסכום הקצבה המגיעה לו בעטייה של החלטת הועדה הרפואית מ-4.11.12, עקב איחור לכאורה בהגשת תביעתו / טעות חישובית אחרת. [צורף מכתב הנתבע מ-4.12.12 (רק דף ראשון) ודו"ח ועדה מ-4.11.12, לא מאד קריא]. 

טוען התובע כי ועדה מ-4.11.12 קבעה לו נכות משוקללת בשיעור 47%, החל מ- 23.4.98, כשבפועל, שולמה לו קצבה החל מ-1.8.99 – ואינו יודע מדוע.

2.בהגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה.

התובע הגיש 2 תביעות במועדים שונים: ביום 1.8.2000 בגין פגיעה מ-22.4.98 בה נפגע בירך שמאל ("הראשונה") וב- 30.12.12 בגין כאבי גב מ-20.1.96 ("השנייה"), כמפורט להלן:

התביעה הראשונה:

ב-8.1.01 נדחתה התביעה הראשונה, משלא הוכח ארוע תאונתי. התובע פנה לביה"ד ונקבע כי ארעה לתובע פ"ע מסוג מיקרוטראומה (פס"ד מ - 29.8.16, בל 4324/01). ביום 16.11.06 הגיש התובע תביעה לנכות מעבודה. על החלטת הועדה לעררים (15% מ-23.4.98) הגיש ערר (בל 6128/07) .

התביעה השנייה:

ב-20.1.03 נדחתה התביעה, משלא הוכח ארוע תאונתי. התובע פנה לביה"ד, תביעה שנדונה במאוחד עם התביעה הראשונה ובפסה"ד מ-29.8.06 נקבע כי ארעה לו פ"ע מסוג מיקרוטראומה (בל 1082/03). ביום 5.12.06 הגיש תביעה לנכות מעבודה. על החלטת הועדה לעררים (0% מ-28.8.07) הגיש ערר (ההליך הנ"ל, 6128/07).

הדיון המאוחד:

ביום 4.6.08 ניתן פס"ד בתיק המאוחד, שהחזיר הענין לועדה. התובע ערער על החלטת הועדה (0% ב-17.3.09) והענין הוחזר לועדה (2993/09). התובע ערער על החלטת הועדה (0% ב-25.8.09) והענין הוחזר לועדה בהרכב חדש (בל 5326/09). התובע ערער על החלטת הועדה (19% החל מ-23.4.98) והענין הוחזר לועדה (בל 45574-08-10). התובע ערער על החלטת הועדה (כנ"ל) והוחלט על הרכב חדש (26985-09-11).

בשלב זה החל הטיפול בשתי התביעות במסלול של צירוף נכויות.