פסק דין 22110-08-14

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 30.6.14 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה מיום 5.1.13 (להלן: ההחלטה).

2.במסגרת דיון שהתקיים בתיק בתאריך 26.11.14 הסכימו הצדדים על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 30.6.14 על מנת שתפעל כדלקמן:

2.1.הוועדה תתייחס לבדיקת ה-EMG מיום 26/9/13 ותקבע האם יש בה כדי להעניק נכות בגין התאונת הנדונה.

2.2.לאור העובדה, כי ב"כ המערער טוען לאי בהירות בשאלה האם נוכה מצב קודם בידי הוועדה הרפואית לעררים או לאו, למרות שלדעת ב"כ המשיב מופיע בסעיף 14 לפרוטוקול ציטוט של החלטת הוועדה מדרג ראשון, לרבות הניכוי, ומכיוון שעניינו של המערער מוחזר גם כך לוועדה, על הוועדה לציין האם ניכתה מצב קודם, וככל שכן, יהיה עליה לנמק את ניכוי המצב הקודם בממצאים מוכחים, בהתאם להלכת פסק דין מרגוליס בנדון.

3.ב"כ המערער הסכים לנוסח ההחזרה לוועדה שהציעה ב"כ המשיב וכל שנותר לי להכריע הוא בשאלת ההוצאות בה חלוקים הצדדים.

לטענת ב"כ המשיב בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי משניתנה הסכמה של המשיב להחזרת עניינו של המערער לוועדה במסגרת הדיון שהתקיים אין מקום לפסיקת הוצאות בפרט כאשר לטענת המשיב נוסחה ההסכמה להחזרת עניינו של המערער לוועדה בצורה רחבה גם לשם בירור סוגיה שלדעת ב"כ המשיב אינה מצריכה בירור.

4.ב"כ המערער ציין כי אף אם הושגה הסכמה במסגרת הדיון הרי מאחר והמערער נדרש להגיש ערעורו ולהתייצב לדיון כאשר לא ניתנה הסכמה קודם למועד הדיון על אף שהערר הוגש עוד בחודש 8/14, הרי שיש מקום לפסיקת הוצאות לטובת המערער.

5.לאור האמור לעיל, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים להחזרת עניינו של המערער לוועדה בהרכבה מיום 30.6.14 על מנת שתפעל כמפורט בסעיף 2 לפסק הדין. הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות בא כוחו ותאפשר להם לטעון בהתאם לאמור בסעיף 2.

על הוועדה לפרט ולנמק את החלטתה.

6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי יש לחייב את המשיב בהוצאות שכ"ט עוה"ד ב"כ המערער בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.