ב"ל 22106-06-12 בכור נ' המוסד לביטוח לאומי

1. לפניי בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה לד"ר ארז בנדט, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין בתחום רפואת אף אוזן גרון.

2.התובע הגיש תביעה זו כנגד החלטת הנתבע מיום 9.1.2012 שלא להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, כיוון שלא התקיימו התנאים שבסעיף 84(א) לחוק הביטוח הלאומי, לפיו - תנאי להכרה בירידה בשמיעה כגיעה בעבודה הוא שהירידה בשמיעה נגרמה עקב חשיפה לרעש ושבסעיף 84א(א)(1), לפיו -המבוטח נחשף בעבודתו לרעש מתמשך או התקפי העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל- 1970 וההוראות שלפיו.

3.הצדדים הגישו ראיותיהם לתיק, וישיבת הוכחות התקיימה ביום 10.6.2014. לאחר שהעיד ממונה הבטיחות במפעל שבו עבד התובע, ובהתאם להצעת בית הדין, הסכימו הצדדים כי תבוצע בדיקת רעש על ידי מודד רעש מוסמך שימונה על ידי בית הדין וכי תוצאות בדיקת הרעש כפי יתבררו במסגרת בדיקה זו, תחייבנה את הצדדים בכל הנוגע למפלס הרעש.

לאחר שהעידה מי ששימשה מנהלת משאבי אנוש במפעל בו עבד התובע, הסכימו הצדדים גם כי "העובדות שנשמעו כעת מפי הגב' נווה ביחס לתקופת העבודה והיקף שעות העבודה תשמשנה כעובדות מוסכמות במידת הצורך בהמשך ההליך". כן הוסכם כי "תינתן החלטה נפרדת אודות זהות מודד הרעש שיבצע את הבדיקה המוסכמת, ובהתאם לתוצאותיה, ככל שמדובר ברעש מזיק תינתן החלטה נוספת בדבר מינוי רפואי בהתבסס על העובדות כפי שפורטו לעיל או לחילופין ככל שמדובר ברעש שאינו מזיק, תדחה התביעה".

4.בהתאם לבדיקות מעבדה שבוצעו ע"י מומחה מטעם בית הדין אשר מונה, נמצא כי התובע היה חשוף לרעש יומי משוקלל של 88.8 דציבל, היינו עבד בחשיפה לרעש מזיק, כהגדרת התקנות.

5.לפיכך, לאחר שהתקבל מלוא החומר הרפואי אשר הוזמן לבקשת הנתבע, מונה בהחלטה מיום 26.11.2015, מומחה מטעם בית הדין על מנת ליתן את חוות דעתו בשאלות הבאות:

"א.האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בעובדות בסע' 3 לעיל לבין מצבו הרפואי בתחום השמיעה?

ב. האם לתובע יש ירידה בשמיעה של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בממוצע תדירויות הדיבור?".

6.המומחה התבקש להשיב על השאלות בשים לב למפורט בסעיף 4 להחלטה זו ואלו העובדות המוסכמות על ידי הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 10.6.2014: