ב"ל 21897-04-14 י' ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3.2.14 אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 40% לתקופה שמיום 1.10.13 ועד ליום 31.3.14 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 14.10.12, אשר הוכרה כ"תאונת עבודה" (להלן: "התאונה").

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 20.5.13 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35% לתקופה שמיום 13.1.13 ועד ליום 30.9.13. ועדה זו קבעה כי "אין קשר סיבתי בין תלונותיו (של המערער- א.ס.) על כאבים בגב תחתון לבין התאונה הנדונה, לאור מנגנון החבלה והעובדה כי אין תלונות במיון על כאבי גב תחתון".

4.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים לעניין קביעת הנכות ביחס לצלקת. ערר המשיב לא התייחס לתחום האורטופדי והנפשי.

5.הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעררו של המשיב ביום 23.9.13 קיבלה את הערר וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 40% לתקופה שמיום 13.1.13 ועד ליום 30.9.13 (נכות נפשית, נכות אורטופדית ונכות בגין צלקת).

6.בתום תקופת הנכויות הזמניות, ביום 5.11.13, התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המשיב. ועדה זו קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 40% לתקופה שמיום 1.10.13 ועד ליום 31.3.14.

בפרק סיכום ומסקנות ציינה הוועדה מיום 5.11.13 כי "לגבי תלונות על גב תחתון עם הקרנה לרגליים, נדחה סיבתית בוועדה קודמת".

7.על החלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 5.11.13 הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים.