ב"ל 21716-10-14 ל' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 18.8.14 (להלן - הוועדה).

הוועדה קבעה כי למערער נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 71(1)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות), לאחר שציינה את אבחנתה בדבר "צרידות קלה". המשיב הכיר בצרידות ממנה סובל המערער, אשר הועסק כסדרן בתחנת מוניות, כפגיעה בעבודה.

2.טענות המערער:

א.הוועדה יישמה פריט ליקוי שאינו תואם את מצבו של המערער;

ב.קביעת הוועדה באשר לנזק ולנכות היא לאקונית, אין בה התייחסות לממצאים העולים מהמסמכים הרפואיים לרבות בעניין אודם בגרון ובצקת, וכן ואין בה התייחסות לאמות המידה הקבועות בהגדרת פריט הליקוי בתקנות הנכות;

ג.היה על הוועדה לשקול הגדלת הנכות בהתאם להוראות תקנה 15 לתקנות הנכות.

3.מנגד טוען המשיב, כי הוועדה יישמה את פריט הליקוי המתאים לממצאיה, וכי החלטתה לעניין תקנה 15 מנומקת באופן שניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי יש לקבל את הערעור בחלקו.

4.לא מצאתי, כי נפל פגם בהנמקת הוועדה או ביישום פריט הליקוי.

הוועדה קבעה בין ממצאיה כי "נשמע צרוד בצורה קלה ביותר. בדיקת סיב אופטי מ- 2/2/14 נמצאה נפיחות בחלק קידמי של מיתרי הקול משני הצדדים, דבר האופייני לשימוש יתר במיתרי הקול, בד"כ עישון יתר פוגע לאורך כל המיתרים ואילו רפלוקס פוגע בד"כ בחלק האחורי של המיתרים". הוועדה סיכמה כי "מאחר והתמונה הקלינית מתאימה לשימוש יתר במיתרי הקול דבר הקשור לעבודתו בעבר הוועדה קובעת נכות צמיתה ראה סעיף 14 לפרוטוקול. הוועדה בכך מקבלת את ערר הנפגע". בסעיף 14 לפרוטוקול צוין כי יש לקבוע למערער 5% נכות לפי פריט ליקוי 71(1)(ב) החל מיום 24.4.12.